החלטה בתיק א 59559/05

בפני בקשה לגילוי מסמכים ספציפי ולעיון במסמכים.

רקע:

התובעת, העוסקת, בין היתר, בהפעלת חנות לצרכי צילום, התקשרה בשנת 1996 עם חברת אוריינט קולור. במסגרת התקשרות זו, קבלה התובעת את הזכות להפעלת חנות לצרכי צילום במרכז המסחרי "מרכז רובינשטיין" בראשון לציון (להלן:"החנות").

בתחילת שנת 2000 או בסמוך לכך, הנתבעת התמזגה עם חברות מקבוצת אוריינט קולור.

לטענת התובעים, לאחר המיזוג, הם נדרשו לחתום על חוזים חדשים במסגרתם נדרשו, בין היתר,  לתשלום "דמי זכיינות", בסך 3% ממחזור התובעת ולאחר מכן, בסך 4%. כמו כן, התובעת נדרשה לרכוש מכונות וחומרי גלם ו/או לשכור מכונות רק מהנתבעת ו/או ספקים שאושרו על ידה.  התובעים מפרטים בכתב תביעתם הפרות חוזרות ונשנות של התחייבויות הנתבעת כלפיהם וכן את התנהלות הנתבעת. התובעים פינו את החנות עם סיום החוזה ב- 31.10.05.   לטענתם, החוזים עליהם הוחתמו הינם חוזים אחידים בעלי תנאים מקפחים, בניגוד לדין ובניגוד להוראות הממונה על הגבלים עסקיים.

משכך, לטענתם, החוזה הינו בטל מעיקרו ו/או נעדר תוקף חוקי, הנתבעת עשתה עושר שלא במשפט, וקמה להם זכות השבה ו/שיפוי ו/פיצוי על כל הסכומים בהם חויבו שלא כדין. התובעים העמידו תביעתם על סך של 400,000 ש"ח לצורכי אגרה בלבד.

הנתבעת מכחישה את טענות התובעים וטוענת כי התובעים מבקשים להתעלם מהוראות הסכם הזכיינות שנחתם בין הצדדים.

עמדת המבקש:

המבקש עתר לעיון בחלק מהמסמכים המפורטים בתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעת וכן גילוי ועיון במסמכים נוספים.

לטענתו, בתגובת המבקשת לא נשמעה התנגדות לגופו של ענין.

עמדת המשיבה:

המשיבה טוענת כי המבקש לא מבהיר על מה הוא סומך את בקשתו. יתירה מכך, לטענתה, מצויים בידיו חלק מהמסמכים כפי שעולה מתצהיר גילוי המסמכים מטעמו. לגרסתם, כל המסמכים הרלוונטיים למחלוקת גולו בפני המבקש.

הכרעה:

לאחר עיון בטענות הצדדים, על רקע כתבי הטענות, אני קובעת כדלקמן:

אני מורה על גילוי המסמכים בפניית ב"כ המבקשים מיום 17.9.06 כדלקמן:

המסמכים המפורטים בסעיף א' 1, 2, 4, 8, 9, 10, 11, אשר מבוקש בסעיף א'

אינני רואה לנכון לאפשר עיון ביתר המסמכים.

המסמכים יומצאו תוך 30 יום מקבלת החלטה זו במשרד ב"כ המשיבה.

אשר לאופן המצאת המסמכים:

בין הצדדים ניטש פולמוס, באשר לשאלה  האם המסמכים הללו ישוגרו על ידי הנתבעת לתובעים, או שמא יעיינו בהם התובעים במשרד ב"כ הנתבעת, ויעתיקו אותם על חשבונם.

בחרתי שלא לקבוע מסמרות בסוגיה זו. על פי סדרי הדין ותקנותיו, אין אפשרות משפטית לאלץ בעל דין לצלם לצד שכנגד על חשבונו, מסמכים שבגילוים הוא חפץ.

עם זאת, התפתח נוהג חברי בין הפרקליטים לצלם איש לרעהו מסמכים נחוצים. כמובן, כאשר מוגדשת הסאה, נסוג הנוהג החברי הזה, מפני הוראות הדין.

התרשמותי כי גם בענייננו, חפצה הנתבעת לזנוח את הנוהג לטובת הדין. אין בידי לאכוף עליה לנהוג אחרת. היה והנתבעת תרצה, תצלם את המסמכים על חשבונה ותשגרם לב"כ התובעים. היה והנתבעת לא תרצה בכך, זכותה לעמוד על כך שהתובעים ישאו בהוצאות הצילום של המסמכים, לפי מחירונה.