החלטה בתיק א 59430/06

בפני בקשה לחייב את הנתבעים להשיב על שאלון ולגלות מסמכים. 

רקע

ביום 25.10.06 התובעים הגישו תביעה למתן חשבונות וסעד הצהרתי.

לטענתם, ביום 21.6.00, עת נפגשו עם הנתבע 2 במכון היצוא הישראלי, הוסכם כי הם יקשרו בין הנתבעים לגורמים עסקיים ביפן ויאפשרו את הייצוא של מוצרי אמארו ליפן דרך אותם גורמים עסקיים. זאת, לטענת התובעים תמורת שכר של 12% מערך הייצוא העתידי ליפן, שלימים הופחת ל- 10%. לטענת התובעים, הצדדים קיימו את ההסכם משנת 2000 ועד לדצמבר 2005. התובעים טוענים כי בסוף שנת 2005 הנתבעים הפסיקו לקיים את ההסכם בין הצדדים ולהעביר לתובעים את שכרם.

התובעים עותרים למתן פסק דין הצהרתי לפיו התובעים זכאים לשכר בשיעור של 10% מהיקף היצוא של מוצרי הנתבעת 3 ו/או כל מוצרי תכשיט אחרים שיוצרו ו/או שווקו ע"י הנתבעים ו/או מי מהם ליפן, בהתאם להסכם בין הצדדים וכן למתן כל המידע הדרוש לצורך כימות הסכומים החל משנת 2001 ועד למועד פסק הדין.

הנתבעים מכחישים את טענות התובעים וטוענים, בין היתר, כי יש לסלק את התביעה על הסף כנגד הנתבעים 1 ו-2 . הנתבעים טוענים כי הנתבעת 1 הינה המנהלת והבעלים היחידי הבלעדי של הנתבעת 3 ואלו הנתבע 2 הינו עובד החברה. הנתבעים מכחישים את טענות התובעים בדבר ההסכם ביניהם וטוענים, בין היתר, כי התובעים לא ייצרו עבורם כל קשר עסקי עם יבואנים או משווקים ביפן אלא ייעצו בענין התקשרות אחת ביפן.

ביום 07.05.07 הוגשה הבקשה שבכותרת. הצדדים נדברו ביניהם, אך הדברות זו לא צלחה ככל הנראה. מועד מתן התשובה לבקשה שבכותרת הוארך מעת לעת עד להגשתו ביום 02.09.07.

בהתאם להחלטתי בדיון מיום 30.05.07, הצדדים היו אמורים להעביר עמדותיהם באשר למחיקת הנתבע 2 ומסירת החשבונות לשנים 2001-2005. המועד למסירת ההודעה הוארך מעת לעת. משלא נתקבלה ההודעה, יש מקום לקידום התיק והכרעה בבקשה שבכותרת.

טענות המבקשים

המבקשים עותרים לחייב את הנתבעים לענות על השאלון שנשלח אליהם וכן לגלות בתצהיר את כל המסמכים שברשותם לרבות מסמכים ספציפיים הכוללים, בין היתר, את פרטי המכירות של המשיבים ו/או מי מהם לשוק היפני החל משנת 2000 ואילך וכן מסמכי הנהלת החשבונות של הנתבעת 3 הקשורים לייצוא ליפן החל משנת 2000 ואילך.  המבקשים סבורים, כי הם זכאים לקבל את המידע הנדרש נוכח ההסכם בין הצדדים והעברת התשלומים בהתאם.

בתשובתם, המבקשים טוענים, בין היתר, כי גילוי המסמכים נחוץ להוכחת עילת התביעה, יסייע להוכחת תוכן ההסכם בין הצדדים ולכן הכרחי לקביעת החבות עצמה במתן החשבונות.

המבקשים מסבירים כי הסעד ההצהרתי המבוקש בתובענה הינו, בין היתר, לגילוי החשבונות ללא הגבלת זמן, ולכן העתרות לבקשה אינה מתן הסעד העיקרי. המבקשים אף סבורים כי יש לדחות את הטענות בדבר חשש לפגיעה במשיבים וחשיפת סודות מסחריים ובכל מקרה, המבקשים טוענים כי מרבית הנתונים נחשפו בפניהם בעבר.

טענות המשיבים

המשיבים מתנגדים לבקשה. המשיבים טוענים כי המבקשים אינם זכאים לכל תשלום שכן עד לסוף שנת 2005 שולמו למבקשים תשלומים מלאים על פי דרישתם, ומשנת 2006 ואילך לא סופק על ידי התובעים כל שירות. המשיבים טוענים בנוסף, כי מעבר להכבדה בהוצאות בגין עריכת הנתונים, שעצם בקשתם מהווה 'מסע דייג', נתוני החברה מהווים סודות עסקיים ובחשיפתם יש כדי לפגוע בזכויותיה ובעסקיה. זאת ועוד, לטענת המשיבים, אין להעתר לדרישה כוללנית לעיין במכלול חשבונות ומסמכים וכן לדרישה לערוך מסמכים החורגת אף מהסעדים הנדרשים בתובענה ומונעת מאינטרסים זרים.

המשיבים מסבירים, כי העתרות לבקשה כמוה כמתן מלוא הסעד בתובענה ואף מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

דיון

גילוי ועיון במסמכים:

בחנתי את המסמכים שגילויים נתבקש ואני מוצאת כי יש ממש בטענות הנתבעים. אם יקבלו התובעים את המסמכים שביקשו על פי צו זה, למעשה יקבלו את הסעד העיקרי, והוא מתן חשבונות, במסגרת של הליך גילוי מסמכים רגיל. הלכה היא, כי בתביעה למתן חשבונות, אין לגלות את מלוא המסמכים המבוקשים, בשלב הראשוני,כל עוד לא הוכרה לגופה שאלת עצם זכאותם של התובעים לקבלת חשבונות.

בבש"א 6279/04 ת.א. 6076/04 (י-ם) אורה מושב להתיישבות חקלאית נ' בלסקי ואח', מפי כבוד השופט יעקב צבן, שם נותחה סוגית גילוי המסמכים ככלל, ובתביעה למתן חשבונות בפרט נאמר: