החלטה בתיק א 58957/05

במסגרת שמיעת הראיות בתיק זה עלה לדיון עניינו של שיק ביטחון ע"ס של

-.120,000 ש"ח  שנמסר על ידי הנתבעת מס' 1 [ להלן: "סקלסה" ] לתובעת במסגרת מערכת ההסכמים שביניהם, ועל פי התוספת השניה להסכם מיום 4.8.04, נספח ד' לתצהיר של מר מוריס ניסן, מנהלה ובעל מניותיה של התובעת [ להלן: "שיק הביטחון" ו "מוריס" בהתאמה ].

במהלך עדותו, נשאל מוריס לעניין השיק הנ"ל מתוך הנחה שעמדה בגוף השאלה לפיה שיק הביטחון הוחזר על ידי התובעת לסקלסה בגדר ויתור כללי של התובעת על חיוביה של סקלסה בגין העסקה הנדונה.

תשובתו של מוריס, שהכחיש את הויתור, הייתה שאין הוא זוכר מה נעשה בשיק הביטחון [ עמ' 19 לפרוטוקול הדיון, שורות 19 עד 21 ].

עדותו של מוריס נשמעה ביום 11.1.07, בטרם הוגשו תצהירי הראיה מטעמם הנתבעים.

עניין זה הביא את ב"כ התובעת לבקש להגיש ראיות נוספות, לאחר שלטענת מרשתו נמצא שיק הביטחון על ידי מוריס בתיק הנהלת החשבונות של התובעת לשנת 2004  [ סעיף  4 לתצהירו הנוסף של מוריס התומך בבקשה הנ"ל, תיק בשא 160012/07 (להלן: "התצהיר הנוסף" ].

התוצאה המסתברת מהתצהיר הנוסף היא שלפחות לעניין אחד הגיש מוריס תצהיר כוזב.

בסעיף 11 לתצהירו הנוסף טען מוריס כי בנוסף לשיק הביטחון נמצאו על ידיו גם שני שיקים נוספים שמספריהם 031 ו 032 תוך פרוט הסכומים הכתובים בהם, ולפי טענתו, מייצגים השיקים הנ"ל את סכומי העמלות בסך כולל של -.10,000 $ + מע"מ המגיעים לו בגין העסקה עם סקלסה, נשוא הדיון.

בעת חתימת התצהיר הנוסף, נשכח כנראה ממוריס כי הוא כבר התייחס לשני שיקים אלה, וגם צרף את תצלומיהם במסגרת בקשה קודמת שהוגשה על ידי התובעת בתיק זה, והיא "בקשה חוזרת למתן עיקולים במעמד צד אחד" [ בשא 186097/05 ]; בתצהירו התומך בבקשה זו [ להלן: "התצהיר בבקשת העיקול" ] נטען על ידי מוריס כי השיקים הנ"ל נמסרו לתובעת על ידי סקלסה במסגרת עסקה אחרת לחלוטין, שאינה קשורה לעסקה נשוא הדיון [ סעיפים 3.ד ו 3.ה. לתצהיר בבקשת העיקול ונספחים ג' עד ה' לתצהיר הנ"ל ].

ברור ששתי הטענות אינן יכולות לעמוד בכפיפה אחת ואחד התצהירים אינו נכון.

לעניין האמור אתייחס בשלבים אחרים של הדיון בעת כתיבת פסק הדין.

התרתי לתובעת להגיש כראיות נוספות את שיק הביטחון ואת השיקים הנ"ל כפי שהתבקש, היינו הגשת השיקים המקוריים.

בהודעה שנמסרה לבית המשפט על ידי ב"כ התובעת נאמר כי השיקים המקוריים נמצאים בידיו הנאמנות של ב"כ התובעת וצורפו תצלומי שני השיקים הנ"ל ותצלום שיק הביטחון.

לעניין זה יצוין כי שיק הביטחון הוא שיק שהוצא מאותו פנקס שיקים שממנו הוצאו השיקים הנ"ל, ומספרו הוא 037, לפי הצילום שהוגש לבית המשפט [ להלן: "צילום שיק התובעת" ].

בסיכומי טענותיהם שהוגשו לאחר סיום פרשת הראיות נטען על ידי ב"כ הנתבעים כי שיק הביטחון הוא למעשה מזויף, הגם שהדברים לא נאמרו בצורה זו.

בין טענות הנתבעים נטען כי שיק הביטחון רשום בכתב ידו של מוריס [ סיפא לפיסקה 13 לסיכומי הטענות ] , והדבר אכן נראה כנכון מתוך השוואת כתבי היד שעל גבי השיקים האחרים הנ"ל מחד והשוואת כתב היד שעל צילום שיק התובעת לכתב ידו של מוריס על גבי הנספח ט' לתצהירו [ כידוע, אין בית המשפט נזקק, בהכרח, לעדות גרפולוג לעניין השוואת כתבי יד והסקת מסקנות מהם והוא רשאי לעשות זאת בעצמו:  ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ. שאול רחמים בע"מ ואח', פד"י מז3 עמ' 240 בעמ' 262 ].

לתצהירים של הנתבעים 3, 4 [ להלן: "רבינוביץ" ] צורפו תצלומיהם של מספר שיקים, כפי שיפורט להלן.

בסעיף 12 לתצהירי רבינוביץ' נאמר במפורש כי מוריס החזיר את שיק הביטחון לגב' אורה רבינוביץ' ז"ל, מי שהייתה מנהלת סקלסה ובעלת המניות בה, והנתבעת מס'  2 [ להלן: "אורה" ].

גירסה זו של רבינוביץ' סותרת כמובן את גירסתו של מוריס וברור שצילום שיק התובעת אינו יכול להיות תצלום של שיק הביטחון האמיתי, אם זה נמסר לאורה.