החלטה בתיק א 58469/03

בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף.

התביעה:

התביעה הוגשה ביום 23.3.03 בגין סך של  168,360.50 ש"ח.

התביעה מורכבת משני ראשים. האחד - צו עשה המורה  לנתבע 2 להעביר לתובעת חלק ממניות הנתבעת 1 בשיעור 17% מהון המניות המונפק של החברה.

השני - תביעה כספית בסכום התביעה המורכב על פי הנטען מסכומים שהתובעת דורשת עבור רווחי החברה וסכומי השבה.ג

התביעה מכילה מידע רב אודות הנסיבות של התנהלות החברה, הנתבעת 1.

התובעת והנתבע 2 היו והינם בעלי המניות היחידים בה, כאשר הנתבע 2 מחזיק ב- 67% מהון המניות המונפק של הנתבעת 1 והתובעת מחזיקה ב- 37% הנותרים.

זאת נכון להיום.

לטענת התובעת, היא והנתבע 2 הקימו את החברה הנתבעת 1 בצוותא חדא.

הקמתה נבעה מסיבות פיסיקליות בלבד, כך על פי הנטען.

בעיקרון מערכת היחסים בין הצדדים היתה אמורה להיות כשל שותפים שווי זכויות. לגירסת התובעת, הנתבע 2 השתלט קמעה קמעה על החברה, למרות שהיא זכאית למחצית מהון המניות המונפק. ומכאן התביעה ונגזרותיה.

ההגנה:

לא הוגש כתב הגנה.

בבש"א 153073/04 ניתנה ארכה להגשת כתב הגנה עד להכרעה בבש"א שבכותרת, שעניינה סילוק על הסף.

המבקשים/הנתבעים גורסים, כי אין לבית המשפט השלום סמכות עניינית להידרש לתובענה זו.

ראשית, לאור העובדה כי אותו חלק בתובענה המתייחס לצו עשה, אינו בסמכותו של בית משפט השלום.

זהו עניין שבסמכותו השיעורית של בית המשפט המחוזי.

אין המדובר בעניין שהתעורר אגב אורחא, אלא עניין מהותי המהווה את לב ליבו של הסכסוך בין הצדדים, ועל כן, אין לדון בו בבית משפט השלום, כסעד הטפל לסעד הכספי.

גם בנוגע לסעד הכספי גורסים המבקשים, כי מדובר בתביעה נגזרת.