החלטה בתיק א 58391/04

(בבקשה למחיקת כתב התביעה)

בפני מונחת בקשה למחיקת כתב התביעה לפי תקנה 100 (3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: " התקנות") ו/או לפי תקנות 75 ו- 203 לתקנות (להלן: " הבקשה").

כתב התביעה בעניינינו הוגש בסדר דין מקוצר ובמסגרתו נתבעת המבקשת לשלם למשיב תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח עבור רכבו שעלה באש.

בכתב התביעה נטען, כי  שמאי וחוקר של המבקשת הכריזו על הרכב כ"אובדן גמור".

המבקשת טוענת, כי המשיב לא צרף לפוליסת הביטוח עליה הוא מתבסס ושצורפה לכתב התביעה את צרופותיה (טבלת המשתנים) וכן את דו"ח השמאי.

המבקשת צרפה לבקשה את טבלת המשתנים שאותה היא עצמה לא צרפה לבקשה למחיקת כותרת שהוגשה על ידה קודם לכן.

המבקשת הגישה את הבקשה ביום 7.12.04, כחודש וחצי לאחר שהגישה שתי בקשות אחרות (ביום 17/10/04), בקשה למחיקת כותרת ובקשת הרשות להתגונן. ביום 22/11/04 התקיים דיון  בבקשה למחיקת כותרת במהלכו נחקר המצהיר מטעם המבקשת.

רק לאחר דיון זה במהלכו גם נקבעו מועדים להגשת סיכומים בבקשה למחיקת כותרת, הגישה המבקשת את הבקשה נשוא החלטה זו וביקשה שההחלטה בבקשה תינתן לפני ההחלטה בבקשה למחיקת כותרת.

המבקשת טוענת בבקשה, כי משלא צרף הנתבע את טבלת המשתנים (המהווה חלק בלתי נפרד מהפוליסה) ואת דו"ח השמאי הרי יש למחוק את התביעה על הסף לפי תקנה 100 (3) ו/או בהסתמך על  תקנות 75 ו- 203 לתקנות.

לטענתה, כתב התביעה חסר מסמכים המאמתים את הטענות בו ומדובר במצב של חוסר פרוט ממצה.

כמו כן היא טוענת, שהמשיב מסתיר פרטים על אי תשלום אגרת רישוי כמו גם על עברו המכביד של הרכב כלומר פגיעה קודמת ברכב לפני ארוע השריפה.

לאחר שקראתי את טענת הצדדים, אני דוחה את הבקשה, כמפורט להלן.

איני סבור שזהו מקרה בו שוויו של נושא התביעה נישום בחסר לפי תקנה 100 (3) לתקנות.

גם לאחר שבחנתי את המסמכים שלא צורפו לכתב התביעה, לא מצאתי למחוק את התביעה על הסף, כפי שיפורט להלן.

בכתב התביעה נטען שהמשיב החזיק ברכב שהיה מבוטח בפוליסת ביטוח אצל המבקשת. הרכב נשרף והוכרז כ"אובדן גמור" על ידי אנשי המבקשת. משכך, נטען בכתב התביעה על המבקשת לשלם תגמולים לפי הפוליסה. הסכום שנתבע נסמך על המחירון של השמאי יצחק לוי המוזכר בפוליסת הביטוח.  לפי אותו מחירון שצורף נספח ג' לכתב התביעה מחיר הרכב במועד הארוע  הוערך ב - 44,000 ש"ח.

על פי חוות הדעת של השמאי שצורפה על ידי המשיב לתגובה לבקשה למחיקת כותרת ואשר על פי כותרתה נשלחה למבקשת ויועדה למבקשת  נאמד שווי הרכב בסך של 43,700 ש"ח. זאת לאחר שהופחת מערך רכב בסיסי  (44,000 ש"ח ) סך של 300 בגין הפחתת חלק יחסי של אגרה.

סביר מאוד  להניח, כי המחירון של השמאי יצחק לוי (אשר כאמור מצוין  בפוליסת הבטוח וצורף לכתב התביעה) שלפיו שווי הרכב נכון למועד הארוע  עמד על  44,000 ש"ח שימש את השמאי לקביעת ערך הרכב הבסיסי בחוות דעתו. ממילא מדובר בהבדלים זניחים בין הדו"ח שמאי למחירון של השמאי יצחק לוי  הניתנים לקביעה בחישוב פשוט.

בנוסף, המבקשת מבקשת למחוק את כתב התביעה בגין אי צרוף חוות הדעת של השמאי, אך באותה נשימה מתכחשת לאותה חוות דעת וטוענת שזו אינה חוות דעת מטעמה וכי מדובר בחוות דעת חלקית בלבד. בנסיבות אלה, לא ברור מה הטענה כלפי המשיב ובמה היתה מסייעת חוות הדעת למבקשת, שהחזיקה בה והעדיפה לא להציגה לבית המשפט משיקוליה שלה.  

לגבי טבלת המשתנים, שעל פי לשון הפוליסה מהווה חלק בלתי נפרד ממנה, טענת המשיב היא כי מעולם לא קבל אותה. בשלב מקדמי זה, אינני יכול לקבוע ממצא עובדתי בענין. בוודאי שלא ניתן לזקוף לחובתו של המשיב את אי צרופה לכתב התביעה שעה שלטענתו לא קיבל אותה מעולם.