החלטה בתיק א 56971/05

בפני בקשת המבקשות להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל לפי ס' 6 ב' לחוק הפלת"ד, התשל"ה - 1975.

לטענת המבקשות יש להתיר הבאת ראיות לסתור את קיבעת המל"ל מאחר והוועדה שדנה בתביעתו של התובע להחמרה עקב התאונה נשוא התביעה קבעה, כי לא קיים עבר רפואי רלוונטי המצדיק ניכוי נכות מצב קודם.

קביעת הוועדה הינה בניגוד למסמכים וממצאים מעברו הרפואי של התובע ובניגוד לחוו"ד פרטית של ד"ר קאופמן שקבעה למשיב 10% נכות בגין הגבלות בתנועות עמ"ד מותני וחח"ד מומחה מטעם ביהמ"ש, פרופ' יוסיפוביץ', שקבעה למשיב נכות בשיעור 57% בגין עמ"ש מותני, וזאת בגין תאונה משנת 1987.

המשיבה מצידה עותר לדחיית הבקשה. לטענת המשיבה עמד בפני כל הוועדות הרפואיות במל"ל תיקו הרפואי של התובע הכולל את עברו הרפואי, לרבות מסמכים וחוו"ד רפואית המעידים על סבלו של התובע בגב התחתון.

לא נפל פגם בקביעת המל"ל ועל כן אין להתיר הבאת ראיות לסתור.

ד י ו ן   :

סע' 6 ב' סיפא לחוק הפלת"ד קובע כדלקמן :

"בית המשפט יהא רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו. "

הפסיקה קבעה, כי על בית המשפט לעשות שימוש בסיפת סע' 6 ב' במסורה וכלשון כב' השופט או בע"א 5779/90 הפניקס נ' טיארה, פ"ד מה(4)77;

"אכן, פסיקתו העקבית של בית משפט זה היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של סעיף 6ב', ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד."

מפי כב' השופטת בן פורת בע"א 634/85 עודה נ' רותם, פ"ד לט(4) 505 למדנו, כי סטיה מהכלל האמור לעיל תהיה בנסיבות יוצאות דופן, אך במקרים בהם יהא מקום לכך, הטעמים יהיו טעמים משפטיים או עובדתיים וכלשונה :

"א.       טעמים משפטיים כגון: האם נראה לבית המשפט, כי הליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי כגון תרמית קל וחומר - בטלות מדעיקרא (כגון פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי);

ב.         טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים, כגון: אם חל שינוי מהותי במצבו של התובע או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה הקודמת.

            נטל ההוכחה של הנסיבות יוצאות הדופן רובץ, כמובן לפתחו של הטוען לקיומן".

(שם, עמ' 509)

בהיות רשימת הטעמים רשימה לא סגורה, התירו ביהמ"ש להביא ראיות לסתור, כאשר החומר הרפואי בוועדה אינו שלם ואינו משקף את המצב הרפואי לאשורו (רע"א 3233/94 קרנית נ' פלבינסקו, תק-על 94(3) 847, מפי כב' השופט אור) או כשחל שינוי משמעותי במצב הנפגע מאז קביעת הוועדה ועד לדיון בבית המשפט, או כי לא היו בפני הוועדה עובדות רלוונטיות חשובות הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם התאונה, שלו היו בפניה היו מביאים לתוצאה שונה (ר' פס"ד הפניקס נ' טיארה, לעיל).

לעניינינו :

טענתן המרכזית של המבקשות, כי וועדת המל"ל שדנה בהחמרה במצבו של התובע לא בדקה את עברו הרפואי של המשיב בגין גב תחתון ו/או לא עמד בפניה תיעוד רפואי כלשהו, לרבות חוו"ד רפואית, ואשר לו היו עומדות בפניה בוודאי היו מביאים לתוצאה שונה.

על כן קיימים טעמים עובדתיים כבדי משקל המעידים על פגם מהותי ויוצא דופן המצדיק הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל.