החלטה בתיק א 56932/06

1.       בפני בקשה מטעם התובעת (להלן: "המבקשת"), לפסילת המומחה הרפואי שמונה ע"י בית המשפט ומינוי מומחה רפואי חלופי תחתיו.

2.       רקע עובדתי

          א.      עסקינן בתביעה לפיצוי בשל נזק גוף אשר אירע למבקשת לטענתה, בשל רשלנות רפואית כשלטענתה, הניתוח שבוצע בה נועד לתיקון דליפת שתן במאמץ, בעיה ממנה כלל לא סבלה ושממילא לא פתר הבעיה בגינה פנתה למומחה בתחום הגניקולוגיה שבשרות הנתבעת 2.

                   לאור ממצאים אלה, בוצע ניתוח נוסף, כדי להסיר סרט סינטטי אשר הוחדר לה במהלך הניתוח הראשון.

          ב.      לכתב תביעתה, צרפה המבקשת חוות דעת של ד"ר אלכסנדר קונדריאה, מומחה רפואי בתחום האורוגינקולוגיה של רצפת האגן. ד"ר קונדריאה קבע בחוות דעתו, כי המבקשת לא טופלה בהתאם למצבה וכי במקום להתמיד בחיפוש אחר טיפול יעיל ומתאים לשלפוחית רגיזה, ההפרעה העיקרית ממנה סבלה, טופלה בניתוח לטיפול בדליפת שתן במאמץ, הידוע כניתוח עם אחוז סיבוכים גבוה. המומחה העריך כי בגין ההחמרה באי השליטה על מתן השתן, סובלת המבקשת מנכות בשיעור 50%.

          ג.       לכתב ההגנה, צרפו הנתבעים (להלן: "המשיבים") חוות דעת של ד"ר אילן זיו, מומחה רפואי בתחום הגניקולוגיה והאורוגניקולוגיה. בחוות דעתו, קבע ד"ר זיו, כי הניתוח אמור היה לטפל בדליפת שתן במאמץ ומטרה זו הושגה במלואה. בהתייחס  למצב לאחר הניתוח, קבע המומחה כי גם טרם הניתוח התלוננה המבקשת על דחיפות במתן שתן וכי מצבה לא השתנה מבחינה זו. כן קבע המומחה, כי לא מצא קשר בין תלונותיה העכשוויות לבין הניתוח אותו עברה. ד"ר זיו העריך נכותה של המבקשת בשיעור 10%, אך ללא קשר לניתוח.

          ד.      שני הצדדים הגישו גם השלמות לחוות דעתם.

          ה.      לאור הפער בין חוות הדעת שני  הצדדים, הוריתי ביום 14.2.08 על מינויו של ד"ר גורדון, כמומחה רפואי בתחום האורוגניקולוגיה.

          ו.       לטענת התובעת, בהודעה שהגיש בא כוחה, ד"ר גורדון נותן חוות דעת מטעם נתבעים ועל כן עותרת לבטול מינויו ולהורות על מינוי מומחה אחר תחתיו.

2.       טענות הצדדים

          א.      לטענת התובעת, שוחחה באת כוחה בעבר עם ד"ר גורדון אשר הבהיר לה כי הוא נותן חוות דעת מטעם הנתבעים.

          ב.      המשיבים מתנגדים לבקשה.

                   לטענתם, מהבקשה לא עולה כל פגם במינויו של המומחה, או ראיה להעדר אובייקטיביות או העדר ניטרליות, שרק בהתקיימם קמה עילה שבדין לביטול מינוי  כמומחה רפואי מטעם ביהמ"ש.

                   כן טוענים המשיבים, כי בביטול מינוי מומחה ללא סיבה הנראית לעין, יש לפגוע בשמו הטוב ללא כל הצדקה.

3.       דיון ומסקנות

          א.      על מינויו של ד"ר גורדון הוחלט בישיבת קדם משפט במעמד שני הצדדים ועל  כן יש חוסר תום לב בהגשת ביטול מיותרת על סמך שיחה בעבר.

          ב.      פסילתו של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד שבהם עלול להיגרם לאחר הצדדים עיוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום לב ( א' ריבלין תאונות הדרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים  [3], בעמ' 577 - 583).

                   הנחת היסוד היא, שמומחה מטעם בית המשפט פועל במקצועיות, הגינות ובתום לב, וכי פסילתו תיעשה במקרים חריגים בלבד, כאשר נפל בחוות הדעת או בפעולות המומחה פגם היורד לשורשו של עניין ומעלה חשש ממשי לעיוות דין, כגון פגיעה בכללי הצדק הטבעי או חוסר תום לב. לפיכך, טענה כי מומחה נתן בעבר חוות דעת עבור נתבעים, אינה נימוק לפסילת המומחה או חוות דעתו.

                   כאמור ברע"א 5611/07 שני פישר לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י תק-על 2007 (4), 1332, 1333 (2007) ומיום 21.10.07 מפי כבוד המשנה לנשיאה א. רבלין: