החלטה בתיק א 569/06

1.         התובע מבקש לבטל רישום בעלות בנכסים שפורטו בכתב התביעה, ואשר נרשמו בלשכת רישום המקרקעין בנצרת על שמו של המנוח עלי חליל קאסם סרחאן (האב), ולרשום אותם  תחילה בשמו של חליל קאסם סרחאן (הסב), שהיה רשום כבעלים קודמים של הזכויות.

עוד הוא מבקש להעביר הזכויות משמו של הסב לשמותיהם של האב, התובע והנתבע 3 (סאדק), שהם בעלי הזכויות, מכח יפוי כח בלתי חוזר שנתן הסב ביום 25.2.1977 (יפוי הכח), המשקף מתנת הסב לאב, לתובע ולסאדק (הנהנים).

התביעה הוגשה גם נגד רשם המקרקעין נצרת.

2.         יחד עם התביעה הגיש התובע בקשה לצו מניעה זמני ובו עתר לצוות על המשיבים להמנע מדיפוזיציה בזכויות.

            משהובאה בפני הבקשה, קבעתי אותה לשמיעה במעמד באי כח הצדדים ונתתי צו ארעי ביחס לזכויות שפורטו בהחלטה.

3.         קודם למועד שנקבע לשמיעת הבקשה, הוגשו לתיק בקשות של מעוניינים הרוכשים להצטרף להליך (בש"א 8626/06 ו- 8634/06).

            הרוכשים טוענים כי רכשו מסאדק, בשלבים, זכויות במקרקעין, כי הם מחזיקים בהם ונהנים מהם משך שנים. עוד טענו כי הרכישות נעשו בידיעתו של התובע.

            הם בקשו לצרף אותם כצדדים להליך ולבטל את צו המניעה הארעי, ככל שהוא נוגע להם.

4.         בכתב ההגנה שהגישו הנתבעים 1, 2 ו-4 הועלתה, בין השאר, טענה לחוסר סמכות עניינית. נטען שהסמכות העניינית לדון בהליך מסורה  לבית-המשפט למשפחה.

            בעקבות זאת קבעתי כי במועד שנקבע לשמיעת הבקשה לצו המניעה הזמני, תידונה הבקשות לצירוף וכן תועלה שאלת הסמכות העניינית. הוספתי וכתבתי את הדברים הבאים:

 "... אלא אם יודיע ב"כ המבקש בעוד מועד (וכך ראוי), כי הוא מסכים שהסמכות העניינית לדון בהליך מסורה לבית-המשפט לענייני משפחה. צירופם המבוקש של  צדדים אחרים, כמבוקש בבקשות, אינו פוגם בסמכותו של בית-משפט לענייני משפחה.

במקרה כזה, אורה להעביר את ההליך לבית-המשפט המתאים ואקבע כי הצו הארעי יעמוד בתוקפו עד לדיון בכל הבקשות, דיון שייקבע בבית-המשפט לענייני משפחה.

תשומת לבו של ב"כ המבקש מופנית לרע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, שצוטט בע"א 1662/99 חזקיהו חיים נ' אליהו חיים,  פ"ד  נו(6) 295".

5.         לקראת הדיון הגיש לי ב"כ התובע תגובה לעניין הסמכות וצירף לה את החלטתה של השופטת מרינה לוי מביהמ"ש לענייני משפחה הקריות (בש"א 1470/06, בתיק עיקרי תמ"ש 6840/06) .

            מהחלטה זו עולה כי השופטת סברה, לאחר עיון בכתב התביעה העיקרי (שלא הוצג לעיוני), כי המדובר בתביעה אזרחית רגילה שעניינה סכסוך קרקעות וכי זה מעלה שאלות משפטיות בתחומי המשפט האזרחי כגון דיני קניין ודיני חוזים.

            השופטת לוי כתבה כי לא נתמלא התנאי של "תרומה משמעותית" של הסכסוך המשפחתי לגיבושה של עילת התביעה.

            השופטת נתנה לב"כ התובע ארכה להודיע לה לאיזה בית-משפט להעביר את ההליך, ובהעדר תגובה, תמחק התובענה ומחצית האגרה תושב.

משלא הגיב ב"כ התובע, נמחק ההליך וכאמור, הוגשה התביעה לבית-משפט זה.

6.         בפתח הדיון הבהרתי לנוכחים כי על פי תפיסתי, הליך זה מצוי בתחום סמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה. השתלשלות העניינים מצביעה על סכסוך במשפחה. ככל שניתן ללמוד מן הטיעונים, אלמלא הרקע המשפחתי, לא היה בא הסכסוך לעולם.