החלטה בתיק א 55938/05

1.         בפני בקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה בטענה כי בכתב ההגנה הוסיפה הנתבעת טענות חדשות ונוספות , אשר לא הועלו על ידה בעת דחיית תביעת הביטוח (להלן: "מכתב הדחייה").

2.         עסקינן בתביעה שעילתה דרישה לקבלת תגמולי ביטוח בגין אירוע פריצה וגניבה שארע בדירתם של התובעים ביום 2.6.04.

3.         התביעה הוגשה לאחר שהנתבעת סרבה לשלם לתובעים את התגמולים.

לטענת התובעים, יש למחוק בכתב ההגנה את סעיפים: ג', ד', ה', ו' לטענות המקדמיות ואת סעיפים: 2, 4, 8, 13, 14, 15, 16, 17, 19, 20.2, ו - 20.3.

4.         התובעים טוענים כי במכתב הדחייה מיום 7.9.04, נימקה הנתבעת את התנגדותה לתשלום התגמולים, בכך שבהתאם לחריג בפוליסה בפרק 2, כיסוי ביטוחי לנזקי הפריצה מותנה "במערכת אזעקה תקינה ופעילה, מחוברת למוקד צוות 3", ללא נימוקי דחיה נוספים.

5.         התובעים טוענים כי הנחיות המפקח על הביטוח ברורות ומחייבות את הנתבעת לפרט את נימוקי הדחיה בהזדמנות הראשונה, קרי במכתב הדחייה.

            כן טוענים התובעים, בהסתמך על בר"א 1182/05 ו - 1191/05 אסולין נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, כי הנתבעת אינה יכולה להעלות בכתב ההגנה טענות שלא פורטו בהודעה על דחיית תביעת הביטוח.

6.         הנתבעת טוענת מנגד, כי שאלת תוקפה הנורמטיבי של הנחיית המפקח על הביטוח, בעניין זה, שנוייה במחלוקת בפני הערכאות השונות.

            אשר על כן טוענת הנתבעת כי קביעת המפקח על הביטוח, אינה מחייבת את הנתבעת במסגרת ההליכים המשפטיים דנא וכי במסגרת כללי הצדק הטבעי והדין בישראל, יש לתת לנתבעת את יומה בביהמ"ש.

7.         תוקפן של הנחיות המפקח על הביטוח מ - 9.12.98 ו - 29.5.02:

            בהנחיית המפקח על הביטוח מיום - 9.12.98 נקבע כי:

            "כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקיי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן, לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה".

            בהנחיית המפקח על הביטוח מיום 29.5.02 סוייגו הדברים כדלקמן:

            "חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים מעבר לנימוק שהובא לידיעת המבוטח בהזדמנות הראשונה, רק מקום בו מדובר בעובדות ו / או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או אם לא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם במועד בו דחתה את התביעה".

            כבר נקבע ע"י כב' השופט כהן בפס"ד ת.א. (חיפה) 7391/01, הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' גידולי שדה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ דינים מחוזי לג' (7) 410, כי:

"מבלי לנסות לקבוע רשימת מקרים סגורה, נראה לי כי בשני המקרים הבאים יהיה קשה להחיל הסנקציה שנקבעה בהנחיית המפקח על הביטוח:

            א) במקרה בו מדובר בעובדה, שנקבעה למבטח לאחר שהמבטח דחה את תביעת המבוטח, והמבטח לא יכול היה לדעת העובדה שנתקבלה עת פעל לבירור חבותו;

            ב) מקרה בו הסנקציה שעל פי הנחיית המפקח על הביטוח תרחיב את מסגרת הכיסוי הביטוחי גם על סיכונים, שמלכתחילה לא היו מבוטחים על פי חוזה הביטוח".

            מדיניות משפטית ראויה צריכה איפוא לפרש בהרחבה את סמכות המפקח על הביטוח וליתן להנחיותיו את תוקפן הראוי.