החלטה בתיק א 55185/04

בפני בקשה לביטול פסק דין.

ביום 15/8/04 הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר על ידי "ספיריטוס סחר" (להלן: "התובעת"), חברה פרטית העוסקת ביבוא ושיווק של מוצרי תוכנה וחומרה.  התביעה הוגשה כנגד "בית הטכנאים בע"מ אף היא חברה פרטית,  אשר נמנתה על לקוחות התובעת במועדים הרלבנטיים לתביעה (להלן: "הנתבעת").

על פי הנטען בכתב התביעה, במהלך חודש מאי 2004, רכשה הנתבעת מהתובעת מוצרים בסך הכולל של 48,576 ש"ח.המוצרים הנרכשים סופקו ע"י התובעת וכעולה מעיון בחשבוניות,, קיים אישור חתימה על דבר קבלת הטובין.

לכיסוי  חוב   הנתבעת, מסרה האחרונה לידי התובעת, שוברי כרטיסי אשראי של לקוחות שונים,  ואולם חלק מן השוברים בסכום כולל של 18,538 ש"ח, לא כובדו ע"י חברות האשראי. למרות פניות חוזרות ונשנות מצד התובעת אל הנתבעת בדרישת תשלום סכום החוב, לא שולם החוב כמבוקש.

ביום 18/10/04 הוגשה   ע"י "הנתבעת" ( להלן: "המבקשת"), בקשת רשות להתגונן באילו הנימוקים:

למבקשת הייתה מסגרת יחסים של תיווך בינה לבין חברת "שמיר מחשבים בע"מ"

( להלן: "החברה"). מעורבותה של המבקשת בעסקה הנ"ל, התמצה בתיווך בן הצדדים בלבד. ההתקשרות העסקית הייתה בן התובעת (להלן: "המשיבה") ל"חברה" בלבד ו"החברה" היא שקיבלה את התמורה בגין העסקה.  למבקשת לא היה כל צד ו/או חלק בעסקה.

"החברה" היא זו ששלמה עבור העסקה , באמצעות שוברי כרטיסי האשראי- של לקוחות "החברה"  ולא המבקשת.

אכן, כפי שנטען ע"י המשיבה, נפרעו מרבית שוברי לקוחות "החברה". אי פירעון, נעוץ במחדלים נוספים של " החברה " כנגד לקוחותיה.

התביעה נולדה רק לאחר שהתמורה לא נפרעה ע"י המשיבה בשל קשיים כלכליים אליהם נקלעה "החברה" מכאן, שהמשיבה פנתה לגורם מוכר- הלוא היא הנתבעת, ע"מ לנסות ולפרוע את תשלום החוב של "החברה" . הווה אומר, כי "החברה" היא הצד הנכון לתביעה והיא זו שהייתה צד לעסקה מתחילתה ועד סופה.

הטענות עליהן מתבססת המשיבה, הן חשבוניות לתשלום/תעודת משלוח שהוצאו על ידן. מסמכים אלו הועברו למבקשת לראשונה במצורף לכתב התביעה ובהתבסס על חשבון שנערך על ידה. יש לציין כי, החתימות המופיעות על גבי תעודות המשלוח, אינן מזוהות ע"י המבקשת. מסמכים אלו, עליהן מתבססת התביעה, נערכו ע"י המשיבה מבלי שהמבקשת חתומה עליהם ו/או מאשרת את תוכנם ו/או כל מסמך אחר המאשר את האמור.

המוצרים הנרכשים המצוינים דלעיל, מעולם לא הוזמנו ע"י המבקשת, לא שילמה תמורתם,לא קיבלה תעודת משלוח ו/או סחורה מהמשיבה.

הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן ביום  18/10/04 בבקשה לא צוינה כתובת המבקשת/ הנתבעת והתיק נקבע לדיון בבקשה ליום 15/11/04. הנתבעת לא התייצבה במועד האמור לדיון ומאחר שלא היה אישור במערכת הממוחשבת של בית המשפט, כי הנתבעת קיבלה זימון לדיון נדחה הדיון ליום 15/12/04. ביום 15/12/04 לא התייצבה הנתבעת לדיון ולא היה אישור במערכת המחשוב כי הנתבעת קיבלה זימון לדיון . לפיכך נדחה הדיון בשנית   ליום 4/1/05 תוך שבית המשפט הורה לתובעת להמציא את פרוטוקול הדיון לנתבעת. נוכח העובדה שהנתבעת לא ציינה  את כתובתה בבקשת הרשות להתגונן, עורר הדבר קושי לבצע המצאה של ההודעה על הדיון  כפי שהדבר השתקף בפרוטוקול הדיון מיום 15/12/04 . הנתבעת לא התייצבה לדיון ביום 4/1/05 וב"כ התובעת ביקש מבית המשפט לדחות את בקשת הרשות להתגונן וליתן פסק דין בתובענה מחמת אי התייצבות הנתבעת. מסתבר כי ב"כ התובעת, ביצע באמצעות מר טל פנו מסירה אישית של הפרוטוקול מיום 15/12/04 לידי הנתבעת בכתובת יצחק רבין 5 פ"ת .לאחר שבית המשפט שוכנע כי בוצעה המצאה כדין, ניתן ביום 4/1/05 פסק דין על מלוא סכום התביעה באין התייצבות וזאת לאחר דחיית הבקשה למתן רשות להתגונן. ביום 15/12/05 הוגשה ע"י המבקשת. בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה (כאמור פסק הדין ניתן באין התייצבות ולא באין הגנה)

המבקשת טוענת כי, מעת הגשת הרשות להתגונן בתאריך 19/11/05 לא קיבלה היא זימונים לבימ"ש , לא הודעה על מועדי דיון  ולא כל כתב בית-דין אחר.

המשיבה ביצעה הזמנות לדיוני בימ"ש, בכתובת בפ"ת, כתובת אשר אינה שייכת למבקשת ולכן, הנמצא שם סירב לקבל את כתבי בית-דין שלא שייכים למאן דהוא. היות והמבקשת לא זומנה כדין ויש בכך משום פגם מהותי והיות ולא ניתן לה יומה בביהמ"ש הנכבד, ביהמ"ש מתבקש לבטל את פסה"ד מטעמי צדק. כמו כן, יש לבטל את פסה"ד בשל סיכויי ההגנה מהטעמים שהוזכרו לעיל.

ביהמ"ש התבקש לעשות שימוש בסמכותו עפ"י תקנה 201 לתקנות סדר דין אזרחי התשמ"ד 1984 ולעכב את הליכי ההוצאה לפועל הננקטים כנגד המבקשת.

ביום 23/02/2006 התקבלה  תגובת המשיבה לבקשת ביטול פסה"ד והנימוקים כדלקמן:

כתב התביעה נמסר למבקשת כדין לכתובת נכונה, וזו הגישה בקשת רשות להתגונן מטעמה אך לא התייצבה לדיון שהתקיים בתאריך 15/11/04 מן הטעם, כי כתבי בי-דין לא הגיעו לידיה של המבקשת ולא נמסר אישור מסירה.

המבקשת אף לא התייצבה לדיונים שהתקיימו בתאריכים: 15/12/04 ו 04/01/05 מאותם טעמים  . בנסיבות אלה, ניתן פס"ד המחייב את המבקשת לשלם למשיבה את סכום החוב בתוספת הפרשי הצמדה ובצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.  הואיל והמשיבה לא שילמה את הסכום הנקוב בפסה"ד , הוגש   פס"ד לביצוע בלשכת ההוצל"פ בת"א.