החלטה בתיק א 54731/07

בפניי בקשה למתן רשות להתגונן.

התובע עתר לחייב את הנתבעים בתשלום הסכום של 1,220,655 ש"ח.

הנתבעים הגישו בר"ל במסגרתה נחקר מר ברהום אליהו  על תצהירו, באי כוח הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

טענות הנתבעים:

הנתבעים טענו כי התובע נקט בהליך כינוס נכסים, ותוך פרק זמן קצר מחק את בקשת הכינוס.

הנתבעים טוענים כי התובע גרם לנתבעים לנזקים רבים לאור נקיטת הליכי סרק.

הנתבעים טוענים כי התובע הגביל את חשבונם בניגוד להסכמות לחובת האימון וגורם לקריסת עסקי הנתבעת.

הנתבעים טענו, כי חשבון החברה היה באופן קבוע ביתרות חובה הגבוהות מיתרות החובה המאושרות, ובכך התובע גילה דעתו ביחס למסגרת האשראי האמיתית, והייתה מוטלת עליו חובה לנהוג במשנה זהירות בבואו לבטל את מסגרת האשראי.

עוד נטען, כי מסגרת האשראי הנכונה הייתה מעל לסכום מסגרת האשראי הרשמית וכי נכרת הסכם בהתנהגות על יסוד התנהלות התובע תקופה ארוכה.

הנתבעים טוענים, כי התובע פעל למינוי כונסת נכסים בשל חוב נטען של ארנונה בסכום של 10,000 ש"ח, ערך מכירת חיסול של העסק, וגרם לקריסתו.

עוד נטען כי התובע מנע את מכירת העסק לחברת אינקנטו , וניהל את הליך הכינוס ברשלנות.

הנתבעים טוענים כי החברה, הנתבעת מס' 1 הייתה רווחית במשך שלוש שנים שקדמו להגבלתה, יתרת החשבון לא הייתה חריגה, לתובע היו בטחונות, הנתבעת מס' 1 הציגה גדול במחזורי העסקאות.

לטענת הנתבעים לתובע לא הייתה כל סיבה להגבלת החשבון.

לטענת הנתבעים התובע התעלם משעבוד מגרש לשם הגדלת האובליגו. הנתבעים טוענים כי התובע יכול היה להציג דף חשבון על מנת להראות כי הסכם ההלוואה מס/3 היה כסף חדש ולא מחזור חוב ישן. כלומר, הנתבעים טוענים כי הנכס שימש כבטוחה לחובות קיימים ולמרות זאת התובע לא הסכים להתייחס אליו במסגרת הבטוחות .

הנתבעים טוענים כי הנתבעת מס' 1 ביקשה להגדיל את מסגרת האשראי שלה, וכי התובע סרב למרות קיומו של השעבוד על המגרש , וכתוצאה מסירוב התובע נקלעה הנתבעת מס' 1 למצוקת מזומנים חמורה.

הנתבעים טוענים כי התובע גרם לנזקים בסכומים העולים לאין שיעור על חובותיהם.

הנתבעים טוענים כי התובע נמנע מלהמציא מסמכים וגם מנימוק זה יש ליתן להם את יומם.

טענות התובע:

לעניין אי המצאת מסמכים, נטען כי טענה זו הופרכה לאחר שהובהר כי העד, מר ברהום, חתם על תצהירו בו טען כי התובע לא מסר מסמכים לפני שמכתב בא כוחו  בו עותר לקבל את המסמכים הוצא.