- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק א 54266/05
|
א בית משפט השלום תל אביב-יפו |
54266-05
6.8.2006 |
|
בפני : אושרי פרוסט-פרנקל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: תיווך צור שלומי עו"ד צור חיים |
: 1. גולפור נתנאל 2. גולפור בני עו"ד בן סרוק רוית |
| החלטה | |
בפני בקשת התובעת , (להלן: "המבקשת"), לבטל את החלטתי למינוי מומחה מטעמו בנוסף ו/או במקום המומחים מטעם הצדדים לאור הפערים בחוות דעת המומחים מטעם הצדדים.
לטענתה, נשאה עד כה בהוצאות רבות בגין הליך זה, לרבות מומחה מטעמה, בגין ניסיון תרמית מצד המשיבים ומבקשת שלא לאלצה לשאת בעלויות מומחה נוסף על הוצאותיה הקיימות.
העובדה שמסקנות המומחים בחוות דעתם מנוגדות, אינה מחייבת מינוי מומחה שלישי ועומדות שתי חוות דעת שונות בפני בית המשפט המכריע איזו חוות דעת הוא מעדיף.
לטענתה, אין מקום למנות מומחה שלישי לא מבחינת ההכבדה על הוצאות הצדדים ולא לגופו של עניין וניתן להסתפק בחוות הדעת הקיימות ולקבוע מועד לשמיעת ההוכחות.
לטענת המשיבים , יש לדחות את הבקשה על הסף בטענה כי בית המשפט עשה שימוש בסמכותו ע"פ דין ומינה מומחה מטעמו.
לטענתה, המינוי מתבקש בנסיבות העניין מאחר ושתי חוות הדעת מנוגדות לחלוטין.
בית המשפט השתמש בסמכותו לא מתוך כוונה להגדיל את הוצאות הצדדים בהליך, אלא על מנת לסייע לסיום נכון וצודק של המחלוקת בינם בצורה היעילה ביותר.
לטענתה, ההליך הנכון לבקשה, הוא בדרך של ערעור על החלטת בית המשפט.
דיון
בית המשפט מוסמך להורות על מינוי מומחה מטעמו. סמכות זו מעוגנת בתקנות 123 ו- 130 לתקנות סדר הדין האזרחי.
לשון תקנה 130 מאפשר למנות מומחים מטעם בית המשפט לעניין שבמחלוקת אף לאחר הגשת הסיכומים.
אך הגיוני שבית המשפט יבקש להסתייע במומחה מטעמו על מנת לפלס את דרכו בסבך חוות הדעת הנוגדות שהונחו בפניו ע"י בעלי הדין.
בישיבה המקדמית בהליך המתקיים בסדר דין מהיר, נתונה הסמכות בתקנה 214 יא' למנות מומחה מוסכם או מומחה מטעם בית המשפט.
חוות דעת מומחה נסמכת על שני עמודי תווך מרכזיים: עובדות והערכות. חוות הדעת נועדה להציג בפני בית המשפט את העובדות לאשורן, מעבר לגרסאות העובדתיות השונות ולפעמים אף הסותרות של הצדדים.
"חוות הדעת של מומחה אינה מסמך מהותי שיש לצרפו לכתבי הטענות. היא מהווה חלק מהחומר הראייתי"
(רע"א 7431/96 יפת השמש חברה לבניין נ אלוני פ"ד נא(2) 574 )
תקנה 134 לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת הוראות לעניין המועד שיש להגיש את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, את מספר העותקים ואת זכות הצדדים להציג למומחה שאלות הבהרה באמצעות בית המשפט.
תקנה 134 א' קובעת כי חוות הדעת תוגש בצירוף האסמכתאות אשר עליהן הסתמך המומחה.
"מינוי מומחה נעשה כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה בנושא הנדון. בית המשפט אינו חייב בכל מקרה לקבל במלואה את חוות הדעת המוגשת בפניו או לדחותה באופן מוחלט."
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
