החלטה בתיק א 53752/07

בפניי בקשה למתן רשות להתגונן.

התובע הגיש תביעה כספית בה עתר לחייב את הנתבעת בתשלום הסכום של 196,318 ש"ח.

הנתבעת הגישה בקשה לרשות להתגונן, נחקרה על תצהירה ובאי כוח הצדדים סיכמו בעל פה.

טענות הנתבעת:

הנתבעת טוענת כי לא חתמה  מסמכי התובע, לא פעלה בחשבון, וכי כל הפעולות שנעשו בחשבון נעשו שלא בהסכמתה ושלא בידיעתה.

הנתבעת טוענת כי פתחה את חשבון הבנק אצל התובע, וביקשה מסגרת אשראי בסכום של 15,000 ש"ח, זאת ותו לא.

הנתבעת טוענת כי כל הפעולות שנעשו בחשבון נעשו  שלא על דעתה ולא בידיעתה.

הנתבעת טוענת כי לא משכה את הכספים הנטענים, כלומר, לא ביצעה את הפעולות בחשבון ולא משכה את הכספים שנתבעים כעת ממנה.

טענות התובע:

התובע טוען כי הנתבעת ניהלה את החשבון, ביקשה הלוואות שונות, ועשתה שימוש בכספים שניתנו לה לצורך משק הבית המשותף לה ולבעלה.

התובע טוען כי הנתבעת ביקשה כרטיס אשראי שנעשה בו שימוש.

עוד נטען כי  טענת הנתבעת בדבר העדר חתימתה על מסמכי התובע, נטענה בצורה גורפת ואי לקבלה בהיותה הגנת בדים.

הנתבעת אישרה כי דפי החשבון נשלחו אליה לתא הדואר שלה. אישרה כי פקידי התובע היו עימה בקשר טלפוני. אישרה כי היה לה כספומט. הודתה כי חיובי המשכנתא הורדו מהחשבון, וכו'.

התובע טוען כי המדובר בחשבון שנעשה בו שימוש לצורכי המשפחה של הנתבעת והיא אינה יכולה להתנער ממנו.

דיון:

לאחר הדיון הובהר ודומני כי לא יכולה להיות מחלוקת כי הנתבעת טוענת למעשה כי בעלה מר עתאמנה וואהבי, הוא שביצע את הפעולות בחשבון.

הנתבעת אישרה , אין כל טענה אחרת, כי כל הכספים שנמשכו נועדו לצרכי ביתה ובני משפחתה.

הנתבעת אישרה כי משכורתו של בעלה הופקדה לחשבון נשוא התביעה, כמו גם כספים המגיעים לחמה מביטוח לאומי, וכן משכורתה.

הנתבעת טענה בתצהירה , ואף חזרה על טענה זו בפניי כי לא חתמה על מסמכים הנוגעים להלוואות שונות שנתקבלו במהלך הזמן בחשבון.