החלטה בתיק א 53660/05

בפניי בקשה למתן רשות להתגונן.

הנתבעת הגישה בר"ל, המצהיר מטעמה נחקר, ובאי כוח הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

מבוא:

הנתבעת הינה חברה העוסקת בניהול נכסים פיננסיים וניהול אופציות.

התובע היה בתקופה הרלוונטית עובד של חברת אודיוקודס בע"מ, (להלן: "החברה"), ובעל זכויות באופציות שחילקה החברה.

החברה התקשרה בהסכם עם הנתבעת על פיו ניהלה הנתבעת את מימוש האופציות בעבור עובדי החברה, כאשר מימוש האופציות נעשה בחו"ל, הכספים היו מועברים ארצה בדולרים.

העובד, ובכלל זה התובע, היה מודיע לנתבעת על רצונו לממש את האופציות, את כמות האופציות והמחיר, והנתבעת הייתה דואגת לביצוע ההוראה.

המתכונת בה בוצעו הפעולות הנ"ל מוסכמת, ומפורטת בהסכם שצורף על ידי הנתבעת לבקשתה.

על פי ההסכם, הנתבעת דאגה לפתוח חשבון בעבור כל אחד מבעלי האופציות אצל חברת מוריס את טוכלר בע"מ.

העובד היה מוסר את הוראתו לנתבעת, אשר דאגה לביצועה באמצעות חברת מוריס טוכלר, והכספים שהתקבלו היו מופקדים בחשבון העובד אצל מוריס טוכלר עד לאחר תשלום המס, המרתם לש"ח, והעברתם לחשבונו של העובד בארץ.

טענתו של התובע הינה כי למרות שניתנו הוראות על ידו לביצוע מכירות אופציה, ולמרות שעל פי ההסכם היה על הנתבעת לדאוג להעברת הכספים המתקבלים ממימוש האופציות ממוריס טוכלר לחשבונו בארץ, וזאת בתוך 4 ימי עסקים ממועד הגעת הכספים ארצה, לא ביצעה הנתבעת את התחייבותה, אלא הכספים הועברו לחשבונו באיחור.

התובע מפרט בכתב תביעתו את מועדי מימוש האופציה לעומת מועדי העברת הכספים, ועותר לחיובה של הנתבעת בתשלום ריבית דולרית בגין כל ימי האיחור, בשיעור של 11% לשנה.

הנתבעת העלתה טענות הגנה, וטוענת כי לא מוטלת עליה כל חובה לשלם לתובע ריבית כנטען על ידו, הכול כמפורט להלן.

מאחר והנתבעת העלתה טענות הגנה רבות אתייחס במסגרת הדיון לכל טענה באופן נפרד.

דיון:

טענת  ההגנה הראשונה;

הנתבעת טענה כי היה על התובע ליתן לה הוראות בדבר העברת הכספים ומאחר שהתובע לא עשה כן, אין לו אלא להלין על עצמו.

עוד נטען במשולב לטענה זו כי הכספים היו בחשבונו של התובע אצל מוריס טוכלר כל הזמן ולכן כלל אין עילת תביעה כנגדה.

על מנת להבין את טענת הנתבעת יש לפרש במקצת את הטענה כפי שהיא מובאת בבקשה.