החלטה בתיק א 53618/04

תובענה זו עניינה בבקשת הנתבעת, להורות על מחיקתו של כתב התביעה של המשיבות, עקב אי קיום צו גילוי מסמכים בהתאם להוראותיה של תקנה 122 לתסד"א, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט היא גילוי מרבי, שכן:

" המשפט עומד על האמת. ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת..."

(רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין-כרם נ' ע' גלעד ואח' [1], בעמ' 522).

וכן ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' ה' אזולאי ואח' [2] , בעמ' 61 נקבע כי:

" גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט.

גילוי האמת משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות הפעולה

של המערכת החברתית כולה..."

ראה גם י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 7, בעריכת ש' לוין, 1995) 429.

גילוי מסמכים משתרע על כל "המסמכים הנוגעים לעניין הנדון" (תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה. (ראה:   COMPAGNIE FINANCIERE DU PACIFIQUE V. THE PERUVIAN GUANO CO. (1882) [13], AT 62

הדעה הרווחת כיום הנה, כי על בעלי הדין "לשחק בקלפים פתוחים" על מנת שלא יופתעו הצדדים במהלך המשפט על ידי הצגת ראיה לא צפויה ( ראה: רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) עמוד54).

מטרת הגילוי הנה, אם כן,  להביא לחקר האמת.

אולם מקום שבית המשפט סבור כי הגילוי לא יועיל להשגת מטרה זו, יש להתיר לו את שיקול דעת לא להתיר את הגילוי.

כן לא יאופשר גילוי מקום בו סובר בית המשפט כי עסקינן ב"מסע דייג" ו/או בפגיעה בפרטיות ו/או בחשיפת סוד מסחרי וכיוצ"ב.

"לנוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבית המשפט בעניין גילוי מסמכים,

יש להשתמש בסמכות זו בזהירות.

במסגרת שיקול-דעת זה אין להורות על גילוי מסמכים "כשאין זה דרוש

לשם דיון הוגן בתביעה", וכאשר הגילוי "עלול לסבך את בירור התביעה

ללא צורך".