החלטה בתיק א 53500/05

בפני בקשה למתן רשות להתגונן מפני תביעת המשיבים לפינויים של המבקשים ממבנה אותו שכרו בשכירות חופשית.

רקע עובדתי

1.         המשיבים, בעל ואישה, הינם המחזיקים ובעלי הזכויות במשק מס' 50 במושב מגשימים, המהווה חלק מחלקות 31, 30 בגוש 6290 (להלן: "המגרש"), עליו הקימו 2 מבנים חקלאיים - תעשייתיים בשטח כולל של כ-1,700 מ"ר (להלן: "המבנים").

2.         ביום 5/2/04 נכרת בין המשיבים והמבקשת 1 (להלן: "המבקשת") הסכם שכירות (להלן: "הסכם השכירות") ולפיו השכירו המשיבים למבקשת שטח של כ-250 מ"ר במבנה הצפוני (להלן: "המושכר") לתקופה של 5 שנים החל מיום 15 מרץ 2004 ועד ליום 14 במרץ 2009 (להלן: "תקופת השכירות").

דמי השכירות נקבעו על פי ההסכם לסך בש"ח העולה ל-1,400$ לחודש (להלן: "דמי השכירות").

3.         לטענת המשיבים, המבקש 2 (להלן: "המבקש") אשר הינו מנהלה בפועל של המבקשת, חתם על הסכם השכירות בשם המבקשת וערב להתחייבויותיה לפי ההסכם.

העתירה ובקשת הרשות להתגונן

4.         בתביעה אשר הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר, עתרו המשיבים להורות על פינוי המבקשים מהמושכר.

המשיבים טענו להטעייה וחוסר תום לב מצד המבקשים, עת ערכו האחרונים שינויים בהסכם השכירות עובר לחתימת הצדדים עליו, זאת ללא ידיעתם ואישורם.

לטענת המשיבים, המבקשים העבירו אליהם את האחריות לתיקון מערכת המיזוג במושכר, תוך שינוי תנאי ההסכם במירמה.

בנוסף טענו המשיבים כי המבקשים הפרו את הסכם השכירות הפרות רבות, ובהן פיגורים ואי תשלום דמי שכירות, אי המצאת פוליסת ביטוח, עיכוב תשלום צריכת חשמל, הצפת בור ספיגה וביצוע שינויים במושכר ללא אישור.

משלא תיקנו המבקשים ההפרות האמורות, חרף האורכה אשר ניתנה להם לעשות כן, הודיעו המשיבים ביום 26/10/04 על ביטולו של הסכם השכירות.

לטענת המשיבים, משבוטל הסכם השכירות כדין, מן הדין שהמבקשים יפונו מן המושכר והחזקה בו תוחזר לידי המשיבים.

המשיבים עותרים, איפוא, לצוות על המבקשים לפנות המושכר ולחייבם בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

5.         בבקשת הרשות להתגונן (להלן: " בר"ל") טענו המבקשים כי יש ליתן למבקש רשות להתגונן בפני התביעה בהעדר יריבות בינו לבין המשיבים, הואיל והמבקש לא חתם באופן אישי על הסכם השכירות ולא התחייב לערוב להתחייבויותיה של המבקשת על פיו.

            עוד טענו המבקשים כי טענת המשיבים להטעייה והתנהלות בחוסר תום לב מצידם הינה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב ודינה להידחות.

            לשיטת המבקשים, חזקה על המשיבים - בחתימתם על הסכם השכירות אחר חליפת טיוטות בינותם - כי גמרו בדעתם להתקשר עם המבקשים על פי תנאי ההסכם על השינויים שבו.

            המבקשים טענו עוד כי המבקשת שילמה את דמי השירותים במועדם וכסדרם, בעוד שהמשיבים הם אלה אשר לא קיימו חיוביהם על פי הסכם השכירות, ובכך גרמו למניעת שימוש המבקשת במושכר למטרותיה.

            כמו כן טענו המבקשים כי המבקשת שילמה את כל חיובי החשמל החלים עליה, במועדם.

            המבקשים הכחישו הטענה לאחריותם לעניין הצפת בור הספיגה, כמו גם אחריותם לעיכוב בהצגת פוליסת הביטוח.