החלטה בתיק א 53393/03

1.         לפני בקשה לביטול פסק דין , אשר ניתן כנגד המבקש, הוא הנתבע 3 (להלן: " המבקש") ביום 18.1.06.

בפסק הדין קבעתי, בין היתר,  כי " הנתבע לא התייצב לדיון למרות שהוזמן. התובע הביא את ראיותיו והוכיח את אחריותו לעניין גובה הנזק. באשר לנזק, נזקו המוכח של התובע הינו 42,000 ש"ח כולל מע"מ נכון ליום קרות הנזק 26.3.97. כאמור נזק זה הוכח ע"י חוות דעת שמאי שלא נסתרה".

2.         ביום 9.2.06 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק דין, אשר ניתן בהיעדר התייצבות.

3.         לטענת המבקש לא היה מיוצג ע"י עו"ד סופר יוסף שאליו נשלחה ההזמנה לדין.

            המבקש בבקשתו מצטט מהחלטתי מיום 11.9.05 לפיה, בין היתר, נקבע כי " הנתבע אינו מיוצג על ידי עורך דין", מכאן מסיק המבקש כי " ...טעתה המזכירות בכך שהזמינה את עו"ד יוסף סופר שאינו מייצג בתיק במקום להזמין את הנתבע עצמו".

            המבקש צרף לבקשתו תצהיר לפיו, פנה למזכירות האזרחית, " המזכירות ביררה ואז התברר כי האישור המסירה הודפס במחשב בית המשפט, אולם לא ברור באם נשלחה כלל, אולם מה שבטוח שהאישור לא נמסר ולא נשלח כלל...".

            עוד צרף המבקש לבקשתו תדפיס מאת מזכירות בית המשפט, ממנו עולה לטענתו כי החלטת בית המשפט נמסרה  לעו"ד סופר יוסי שכאמור אינו מייצגו בתובענה זו .

4.         המשיב, הוא התובע, חרף החלטתי מיום 12.2.06 לא טרח להגיב לבקשה.

דיון

5.         בקשה לביטול פסק דין על פי צד אחד, שניתן בשל אי התייצבותו של המבקש, יש לבחון מהי הסיבה לאי ההתייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש, אם יבוטל פסק הדין. ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת, אלא שכך או כך, יש לתת את הדעת על שתי השאלות ולבחון את התשובות לגופן.

            ראה גם :ע"א 3645/02, קלנר נ' לופוביץ , פ"ד מז(4) 133, 139.

  6.       תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת:-

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה- לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים..."  

               בע"א 64/53 כהן נ' יצחקי , פ"ד ח  395 נקבע, כי:                                                                       

" ניתן פסק דין כהלכה, יציג לעצמו בית המשפט, אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול, שתי שאלות אלו:

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו, או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט.

שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה-מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע- המבקש, אם יבוטל פסק הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט".

באשר לשאלה השנייה - על המבקש להראות, כי לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה. לעניין זה ראה: ע"א 5000/92, רע"א 4680/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי  בן ציון , פ"ד מח(1) 830 (להלן: "פס"ד בן ציון").

יחד עם זאת, אין הנתבע חייב להראות, כי הגנתו היא איתנה ובטוחה, ודי לו אם יראה, כי ההגנה אפשרית.

באשר לשאלה הראשונה - בדונו בשאלה זו, ייטה בית המשפט להיעתר לה " אלא אם שוכנע כי תשלום ההוצאות אין בו כדי לשמש פיצוי מספיק לנזק אשר נגרם ליריבו",   (ראה: פס"ד בן ציון).

אך לא תמיד יוכל המבקש לכפר על מחדלו בתשלום הוצאות, הגם שהראה סיכויי הצלחה, וזאת, כאשר התנהגותו אינה רשלנית בלבד, אלא היא עולה כדי התעלמות מדעת מההליך המשפטי ותוך גילוי יחס של זלזול כלפי חובותיו כבעל דין  (ראה: ע"א 625/68 מפעל הבניה נ' החברה הדרומית , פ"ד כג(2) 721).

7.         מעיון בתיק בית המשפט עולה כי ביום 11.9.05 נדחה המשך שמיעת הראיות וגמר ליום 20.11.05 בשעה 12:00.

בהמשך לבקשה מטעם המבקש לדחיית מועד שמיעת הראיות, קבעתי ביום 10.11.05 (להלן: " החלטה ראשונה") כי " הנתבע המבקש יגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו עד 30.11.05. לא תהיה ארכה נוספת ותצהיר שיוגש מעבר למועד זה לא יתקבל. המועד החדש יקבע בהתאם ליומן ויודע לצדדים".

            בהמשך, ביום 14.11.05, קבעתי את המשך ניהול ישיבת ההוכחות וגמר ליום 18.1.06 (להלן:"החלטה שנייה"), משהמבקש לא התייצב לדיון ,ניתן פסק דין כאמור, נשוא בקשה זו

8.         מבדיקת מחשב המזכירות עולה כי החלטתי מיום 10.11.05 נשלחה למבקש ונמסרה לידיו ביום 16.11.05 בעוד שהחלטתי מיום 14.11.05, הקובעת את המועד לשמיעת המשך הראיות ולגמר, נשלחה היא בפקס לעו"ד סופר יוסי ואין כל אזכור במערכת כי החלטה זו שוגרה ו/או נשלחה למבקש בעצמו.