החלטה בתיק א 53389/06

1.         התובע הינו בעל רישיון לעסוק בתיווך.

2.         לטענתו, פעל לשיווק ולהפצת פרויקט בניה בשם "קונדו טאורס" , הקמת מגדל למגורים ליד אוניברסיטת בר אילן, שמשרדיו בבניין המכונה "המגדל המשולש - עזריאלי".

3.         עוד נטען כי התובע נפגש עם נתבע 2, אשר שימש כמנהל החב' והוסכם ביניהם כי יזכה לשכר טרחה בגין עבודת התיווך, ועל פי הסכמה זו פעל, על מנת להביא רוכשים או שוכרים פוטנציאליים לפרויקט.

4.         התובע הגיש תביעתו כנגד מנהל השיווק בחב' קונדו טאורס (נתבע 1) וכנגד מנהלה. לתביעתו צורף מכתבו  של נתבע 1 המאשר, לכאורה הסכמות אליהם הגיעו התובע והנתבע 2, בנוכחותו, לתשלום "עמלות ממכירה" אשר יתבססו על אחוז מכספי המכירה, מבלי לבדוק אצל כל סוכן וסוכן משנה, כמה מכר כל אחד מהם.

            הנתבע 1 מאשר, לכאורה, באותם מכתבים כי התובע היה הגורם הדומיננטי בשיווק.

5.         בכתב הגנתו הכחיש נתבע 1 כי המסמכים שצורפו לכתב התביעה, נכתבו על ידו. עוד נטען לחוסר יריבות בינו לבין התובע, שכן האחרון עצמו טוען כי הנתבע 2, או החברה אותה ניהל, הם החייבים בדמי התיווך.

6.         הנתבע 2 הכחיש עובדת היותו של התובע גורם מקדם לפרויקט ו/או התחייבות כלשהי שניתנה לו, כמו גם קיומו של חוב כלשהו כלפיו. נטען כי אם שלח התובע את המכתבים שצירף לתביעתו והשתמש במסמכים משולחנה של חב' קונדו טאורס, עשה כן ללא ידיעתה, וגם התועלת שהופקה ממשלוח מכתבי השיווק הללו הייתה מועטה.

7.         שני הנתבעים ביקשו סילוקה של התביעה על הסף.

8.      " הוראות סדר הדין האזרחי מחייבות את בית-המשפט לנקוט משנה זהירות טרם שהוא מחליט למחוק תובענה על ספה. תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 מסמיך את בית-המשפט לצוות על מחיקת כתב-התביעה כאשר זה אינו מראה עילת תביעה. בית-המשפט יפעיל את סמכותו על-פי תקנה זו אך ורק כאשר "...ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש..." (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי [29], בעמ' 384). בית-המשפט, בבואו למחוק כתב-תביעה מחמת חוסר עילה, ינהג אפוא משנה זהירות, ודי באפשרות קלושה שהתובע יזכה בסעד המבוקש על-ידיו כדי שבית-המשפט יימנע ממחיקת התביעה על הסף (ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ [2]). כשאלה לנגד עינינו - נבחן את שאלת קיומה, לכאורה, של עילת התביעה העומדת ביסוד כתב-התביעה כאן." (עא 99 / 3510 ראובן ולעס נ' אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל נה (5) 826, עמוד 833)

9.                      על פי ההלכה דלעיל, ולאחר שבחנתי הבקשות והתגובות, הנני דוחה 

                         התביעה על הסף, ולהלן נימוקי:

 א.                   חוק המתווכים במקרקעין תשנ"ו-1996 (תיקון תשס"ד) קובע כי

  " מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על   

   הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו כל הפרטים

   שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת."

             התקנות שהותקנו מכוח החוק (פרטי הזמנה בכתב) תשנ"ז-1997 קובעות כי

"1.         בהזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין לפי סעיף 9(א) לחוק, ייכללו

              לפחות הפרטים הבאים:

(1)         שמות, כתובות ומספרי זיהוי של המתווך ושל הלקוח;