החלטה בתיק א 53332/06

1.         התובע הגיש כנגד הנתבע תביעה בסד"מ לתשלום  חוב דמי חכירה, בסך של  444,435 ש"ח, מכוח חוזה שכירות לפיו התחייב הנתבע לשלם דמי חכירה.

            דמי החכירה מחושבים ב- 5 קטגוריות שונות בהתאם לדו"ח מצב חשבון שצורף לכתב התביעה.

2.         הנתבע הגיש בקשה למתן רשות להתגונן והעלה שתי טענות.

            טענה ראשונה מתייחסת לסכום התביעה ונטען כי סך של  388,873 ש"ח הינו חוב דמי חכירה שהתיישן עד ליום 1.9.99, וחוב דמי החכירה ממועד זה ועד למועד הגשת התביעה הינו  55,562 ש"ח בלבד. לתמיכה בטענה הוגש תחשיב נספח א'.

            בהתייחס לטענה זו אישר ב"כ התובע כי אכן כל חוב שהתגבש לפני 1.9.99, התיישן ולא ניתן לתבוע אותו בביהמ"ש, וביקש אורכה של  15 יום על מנת לבדוק את תחשיב הנתבע ולהגיש תחשיב מטעמו.

3.         טענת הגנה נוספת שמעלה הנתבע בבקשתו הינה כי בחודש אוקטובר שנת  2003, הגיש טופס תביעה  לתובע בגין נזקים והחזר השקעות של הקיבוץ  בשטחי מרעה אשר חלקם פונו וחלקם נפגעו תוך כדי סלילת כבישים באזור, לרבות פגיעה בגדר שהקים הקיבוץ באורך של כ-  23,200 מ' ובנזק כולל של מעל 1,000,000 ש"ח.

            בהמשך מפרט המצהיר, מר יצחק קינל גזבר הקיבוץ את הטיפול, או יותר נכון יהיה לומר את מחדל אי הטיפול בתביעה על ידי התובע.

            מאז הפנייה הראשונה ועד היום חלפו למעלה מ- 4 שנים והתובע טרם החל לטפל בתביעה, וגם אם תתקבל פחות מעשירית מתביעת הקיבוץ, הרי שמדובר בסכום העולה על חוב דמי החכירה.

4.         לא ניתן לקבל את טענת הקיזוז כטענת ההגנה כנגד התביעה הן במישור המהותי והן במישור הדיוני, ועל כן נדחית הטענה.

            זכות הקיזוז המהותית עליה מסתמך הנתבע נקבעה בחוק החוזים (חלק כללי). סעיף 53 לחוק קובע כי: "חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם ניתנים לקיזוז... והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת אם הם חיובים קצובים" (ההדגשות כמובן אינן במקור).

            בהתאם לחוק ולפסיקה רשאי נתבע לקזז סכום שאיננו קצוב רק אם הוא נובע מעסקה אחת.

            קיזוז סכום שאינו נובע מעסקה אחת אפשרי רק אם הסכום הוא בבחינת סכום קצוב.

            ראה ע.א. 377/82 התעשייה האווירית נ' צור גת בע"מ פד"י מב (2) עמ'  725.

            הקיזוז אותו מבקש הנתבע לבצע איננו סכום קצוב, וכך אף עולה מסיכומיו של ב"כ הנתבע, יחד עם זאת איני מקבל את טיעונו של ב"כ הנתבע לפיו מדובר בעסקה אחת, דהיינו חוזה החכירה.

            הקיזוז המבוקש מתייחס לנזקים והחזר השקעות של הנתבע בשטחי מרעה בשל סלילת כבישים באזור ופגיעה בגדר שהוקמה על ידי הנתבע.

            עילת הקיזוז איננה נובעת מחוזה השכירות ולכאורה אף הנזק הנטען לא נגרם על ידי התובע אלא על ידי אותו גורם אשר ביצע את סלילת הכבישים.

            "עסקה אחת" פורשה בפסיקה כעסקה מסחרית העומדת בפני עצמה והניתנת לניתוק מסחרי מעסקה אחרת שבין אותם צדדים, גם אם קיימת מסגרת עסקית רחבה יותר בניהם. (ע.א. 725/87 פד"י מד(1) עמ'  177.

            לעניינינו ניתן לראות את חוזה השכירות בבחינת "מסגרת עסקית רחבה" ואולם הקיזוז המבוקש נובע מעילת תביעה שאיננה קשורה לעילת התביעה של תשלום דמי חכירה. 

            תנאי נוסף אשר קובע סעיף  53 הוא כי הגיע המועד לקיום החיוב, ואולם גם לשיטת הנתבע עדיין לא הגיע המועד שכן טופס התביעה אשר הגיש עדיין לא נידון.