החלטה בתיק א 53069/07

1.                   לפני בקשה מטעם התובעת לפוטרה מהגשת חוות דעת רפואית ובקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה.

ואלה עיקרי הטענות הנדרשות לענייננו

2.                   ביום 30.8.07 הגישה התובעת, ילידת 1925, תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר אירעו לה לטענתה ביום 5.6.07 עת פסעה על מדרכה בתל-אביב.   יש לציין כי ביום 15.11.07 הוגש כתב תביעה מתוקן, תוך שינוי זהות הנתבעת 2, היא לטענת התובעת המבטחת של הנתבעת 1.

ביום 6.12.07 הוגש כתב הגנה מאת הנתבעים 1-2 במשותף.

3.                   לטענת התובעת, "... נפגעה באופן חמור בברך רגל ימין, כאשר הלכה במדרכה... ותוך כדי הליכתה נתקלה במדרכה משובשת שחלקה שקוע וחלקה בולט וכתוצאה מכך איבדה את שיווי משקלה, נפלה ושברה את ברך ימין... מאז התאונה ועד היום, סובלת מרגישות, כאבים והגבלה בתנועות ברך ימין וקרוב לוודאי שנותרה לה נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה".

בהמשך טוענת התובעת כי "... הינה אלמנה ומתקיימת מקצבת זקנה ופנסיה זעירה בסך כולל של 2,410 ש"ח לו היא זקוקה לדמי מחיתה ...עקב מצבה הכלכלי הקשה ... היא איננה מסוגלת לממן עריכת חוות דעת אורטופדית מטעמה...".

התובעת צירפה תצהיר בתמיכה לבקשתה.

עוד צירפה התובעת אישור בדבר קבלת גמלת סיעוד.

4.                   הנתבעים מתנגדים לבקשה.

לטענת הנתבעים "התובעת בתצהירה לא סיפקה מידע מקיף הדרוש להוכחה בדבר אי יכולת עמידה במימון שכ"ט מומחה, ויודגש כי הוכחה לדבר מעין זה כרוכה בנתונים מלאים עובדתיים...", בהמשך טוענים כי "...הסתכלות קלה במסמכי התובעת שצורפו לתביעה עולה כי קיימים סה"כ 3 ניירות רפואיים הא ותו לא! כאשר ללא ספק על סמך חומר דל שכזה... בהליך של פלת"ד...לא היה ממונה מומחה רפואי...".

דיון

5.                   תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 קובעת כי :

" רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן - חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

תקנה 130 לתקנות קובעת כי :

" (א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה  להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לעניין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן - מומחה מטעם בית המשפט)".

כבר נקבע כי בנסיבות מיוחדות שילובן של תקנה 127 ותקנה 130 מאפשר לביהמ"ש לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת מטעמו ולמנות מומחה מיוזמתו (ראה גם רע"א 10251/02, כץ חמים וטעים נ' דואני , דינים עליון, כרך סג, 666).

6.                   לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה והתגובה, אני סבור כי מתקיימים בדנן, טעמים מיוחדים המצדיקים לפטור את התובעת מן החובה לצרף חוות דעת רפואית מטעמה. התובעת לכאורה נפגעה כתוצאה מנפילה בשל מדרכה משובשת ויכול וכי בפגיעה זו יש  להקנות לתובעת נכות .

מעיון במסמכים הרפואיים אשר הוגשו לעיוני, אשר צורפו הן לבקשה, הן לכתב התביעה עולה כי התובעת אובחנה כסובלת משבר עם תזוזה בקצה תחתון של פיקה ימין והתובעת נדרשה לשהות בת 3 שבועות לערך בגבס.

7.                   בנסיבות העניין, משמדובר בתובעת בת 82 אשר נדרשת לגמלה סיעודית אשר חיה מפנסיה בסך כולל של 2,410 ש"ח, כפי שהצהירה בתצהירה, והואיל וקיימים ממצאים במסמכים הרפואיים אשר לבית המשפט לא הידע ולא המומחיות לקבוע את משמעותן מבחינת הנכות האפשרית הלכאורית והקשר הסיבתי בינם לבין הפגיעה בתאונה, סבורני כי יש לראות במצבה הכלכלי של התובעת כטעם מיוחד המצדיק מתן פטור מהגשת חוות דעת. ראה לעניין זה רע"א 8015/96, צור שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' בוריסי , דינים עליון, כרך נא 438.