החלטה בתיק א 52789/05

כללי

1.         הצדדים חלוקים בשאלת סמכותו הענינית של בית משפט זה לדון בתביעה.

התובעת הגישה כנגד הנתבע תביעה בסדר דין מהיר על סך 49,598 ש"ח.

2.         בכתב ההגנה, העלה הנתבע טענה מקדמית, לפיה לבית משפט זה אין סמכות ענינית לדון בתביעה.

לטענת הנתבע, התביעה במהותה היא בין הנתבע לבין עזבון המנוח אשר שרתוק ז"ל, שהוא בגדר "בן משפחה" של הנתבע, בהיותו בן זוג של אחות הנתבע.

מטעם זה, טוען הנתבע כי הסמכות הענינית מסורה לבית המשפט לעניני משפחה.

הצדדים ורקע עובדתי

3.         הנתבע הוא אחיה של הגב' לאה שרתוק (להלן:" המנוחה"), אשר נפטרה ביום 10/1/91.

בעלה של המנוחה, אשר שרתוק ז"ל (להלן :"המנוח") נפטר ביום 16/10/2000.

התובעת היא בתו ויורשתו היחידה של המנוח.

4.         לאחר פטירתה של המנוחה, חולקו נכסיה בין בעלה (" המנוח") לבין הנתבע. (זאת בהתאם לפסיקתא שניתנה בבית המשפט המחוזי).

5.         ביום 4/6/99 נכרת הסכם מכר בין המנוח לבין הנתבע (להלן:" ההסכם") , לפיו יעביר הנתבע למנוח את חלקו בעזבון, הכולל נכסי מקרקעין (להלן :"חלקות הקרקע") וזאת כנגד 27,000$.

6.         לאחר פטירת המנוח, הועברו זכויותיו במקרקעין לתובעת, אשר הינה היורשת היחידה של המנוח בהתאם לצוואה שאושרה.

7.         התביעה מתבססת על טענת התובעת להפרת ההסכם על ידי הנתבע, בשל מחדלו להעביר את זכות הבעלות בחלקות הקרקע אל מנוח.

המסגרת המשפטית

8.         על פי סעיף 3 (א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות העניינית הייחודית לדון ב"ענייני משפחה".

9.        "ענייני משפחה" מוגדרים בסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה. וכך נקבע בסעיף    1(2) לחוק:

א.