החלטה בתיק א 52501/05

בפניי בקשה למתן רשות להתגונן.

המצהיר נחקר על תצהירו, הצדדים סיכמו בעל פה.

לאחר מכן הגישו בקשה להורות על סיכומים בכתב, נעתרתי לבקשה והוגשו סיכומים בכתב.

התביעה הינה לתשלום חוב על פי הסכמי הלוואה, ושיקים.

טענות הנתבע:

הנתבע אינו מכחיש את חתימותיו על מסמכי התביעה.

הנתבע טוען כי חתם על מסמכי התביעה, בעת שהיה תחת השפעת סמים, והיה מוכן לחתום על כל מסמך ובלבד שמנת הסם היומית לו תסופק.

הנתבע טוען כי התובעים סיפקו לו את הסם, והחתימו אותו על מסמכי ההלוואה, כאשר בפועל לא קיבל מאומה.

הנתבע צירף לבקשתו אישור על פיו ביום 29.12.02 הגיע למרכז לגמילה, ובאותו יום חתם על נספח ג' לכתב התביעה, שהינו אישור החוב.

בנסיבות אלו טוען הנתבע יש לאפשר לו להתגונן בפני התביעה, באשר סכום התביעה הינו גדול, והוא לא קיבל בפועל את הסכומים שפורטו בהסכמי ההלוואה , באישור החוב, ובשטר המשכון שעליו חתם.

טענות התובעים:

התובעים טוענים כי המדובר בנתבע שהורשע במספר עבירות מרמה.

התובעים טוענים כי המדובר בטענה בעל פה כנגד מסמך בכתב, ועוד נטען כי טענות הנתבע הינן סתמיות וכוללניות.

התובעים טוענים כי הוצגו במהלך חקירתו של הנתבע עשרה הסכמים לרכישת רכבים בתקופה שבה הוא טוען כי היה מכור לסמים קשים, דבר אשר מפקיע את כל הטענה כי לא היה מודע למעשיו.

התובעים טוענים כי הנתבע מעלה טענות דמיוניות כנגדם, הכל על מנת להתחמק מחובותיו, כאשר לא צורפה כל אסמכתא לטענה כי במועד הרלוונטי לא היה מודע למעשיו, לא ידע כי הוא חותם על הסכמי הלוואה ומשכון זכויותיו בנכס מקרקעין, בעוד שהסכם ההלוואה נחתם במשרד עורך דין.

התובעים טוענים כי הנתבע חיי באותה תקופה חיים ראוותניים, היה לו נהג צמוד, עשה עסקאות בעשרות כלי רכב, וכעת טוען כי לא היה מסוגל להבין על מה הוא חותם.

התובעים טוענים כי הנתבע לא הציג כל אסמכתא לכך כי הוא היה תחת השפעת סמים במועד בו חתם על הסכמי ההלוואה, כאשר המדובר במספר מסמכים, בזמנים שונים ולכן אין כל אסמכתא לכך כי בכל המועדים היה תחת השפעת סמים, וכל טענותיו סתמיות.

לפיכך, עותרים התובעים לדחות את הבקשה.

דיון: