החלטה בתיק א 52253/05

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון קדם משפט אשר התקיים במעמד הצדדים ביום 12/12/06, בעקבות החלטה מיום 27/6/06, אשר הגיעה לידי התובע.

במסגרת ההחלטה הנ"ל ניתנה לנתבע רשות להתגונן, נקבע מועד דיון לקדם משפט ליום 12/12/06 בשעה 15:30 וכן נקבע כי על הנתבע להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו תוך 30 יום מיום קבלת העתק מההחלטה ועל התובע להגיש את תצהיריו תוך 30 יום מיום קבלת העתק מתצהירי הנתבע.

התובע הגיש בר"ע על החלטת בית המשפט מיום 27/6/06, ועל כן ברור הוא כי קיבל את ההחלטה הנ"ל לידיו.

בתחילת הדיון טען התובע כי אין מקום לקיים את קדם המשפט, מאחר שהגיש בקשה לדחיית מועד הדיון בעקבות הבר"ע שהוגשה על ההחלטה הנ"ל, וכן מאחר שלא ניתנה החלטה בהמשך לבקשתו לפסלות שופט מיום 28/8/06.

ביום 13/9/06 ניתנה החלטה על ידי בית משפט זה הדוחה את הבקשה לפסלות, ובמסגרתה נקבע, בין השאר, כי:

"בקשת המבקש הינה כללית וסתמית. המבקש לא פירט כיצד לא פעל בית המשפט בהתאם לסדרי הדין, לא ברור מהבקשה מהן טענות המבקש בדבר העדר הפעלת שיקול דעת כנדרש, וכל שניתן לדלות מבקשת הפסלות הינו שבית המשפט נתן למשיב רשות להתגונן וחייב את המבקש בהוצאות. 

המבקש טען טענות עובדתיות שונות בבקשת הפסלות מבלי לצרף תצהיר לבקשה. טענת המבקש לפיה הפסיד המבקש את ביתו כתוצאה ממתן רשות להתגונן למשיב, הינה חסרת כל בסיס ומופרכת."

התובע העלה כאמור טענות עובדתיות שיש לבררן בדיון הוכחות, כאשר בית המשפט בחן במסגרת הדיון בכתב ההתנגדות את השאלה האם לנתבע טענות הגנה לכאוריות אשר די בהן לצורך מתן רשות להתגונן.

התובע ציין בבקשתו הנ"ל לפסלות כי "הראה כבוד בית המשפט דעה קדומה כנגד המבקש ורואים שם בעליל כי עשה איפה ואיפה במתן ההחלטות" אולם לא טרח לפרט את הטענות הנ"ל לגופן, והן נותרו כטענות כלליות, סתמיות וריקות מתוכן.

עוד טען התובע בבקשתו הנ"ל - "בהחלטותיו הנ"ל גרם כבוד בית המשפט נזק בלתי הפיך למבקש, וזאת כאשר נתן למשיב רשות להתגונן בניגוד לכל דין: על סמך תצהיר פגום ושקרי של המשיב...".

התובע לא טרח לציין כיצד מתן רשות להתגונן מהווה עילה לפסלות שופט. אין פירוט מדוע ההחלטה למתן רשות להתגונן ניתנה "בניגוד לכל דין" ואין פירוט כנדרש בקשר לטענה לפיה מדובר בתצהיר "פגום ושקרי".

בנוסף לכך, התובע מעלה טענות עובדתיות ללא תצהיר, וטוען כי אלמלא מתן רשות להתגונן, היה מקבל לידיו פסק דין, ובעקבות גביית הכספים יכול היה להציל את דירתו ממכירה בהליכי כינוס. התובע לא טרח לצרף לבקשתו תצהיר כאמור לעיל, ועל כל פנים על מנת להוכיח זאת, על התובע להתגבר על קשיים אובייקטיבים כדי להצביע על קשר סיבתי בנסיבות העניין, כאשר טרם נפתח פרק ההוכחות וטרם הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם התובע. 

כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 12/12/06 הנ"ל, התובע ביקש להפסיק את הדיון על יסוד עצם מתן ההחלטה לדחיית בקשת הפסלות, מבלי שקיבל לגירסתו העתק מההחלטה הנ"ל, ואף עמד על כך לאחר שקיבל את ההחלטה לידיו במהלך הדיון, כאשר הוא לא טרח לקרוא אותה אף לבקשת בית המשפט. ראו לעניין זה הערות בית המשפט כפי שצוינו בגוף הפרוטוקול הנ"ל:

"בית המשפט: ניתנה החלטה. ביהמ"ש הציע לתובע לראות את ההחלטה במעמד הדיון, וזה סירב.

...

בית המשפט: ביהמ"ש מוסר במעמד זה העתק מההחלטה, שניתנה עוד בחודש ספטמבר, לידי התובע. יצוין כי אין כעת מחשב, ועל כן - ניתן לתובע העתק מההחלטה לצילום, מתוך התיק.

...

בית המשפט: יצוין כי התובע טען טענותיו הנ"ל מבלי לקרוא את ההחלטה מראשיתה ועד סופה ואף לא דפדף במסמכים הפנימיים."

התובע טען באריכות במהלך הדיון אשר התקיים ביום 12/12/06 הנ"ל, וביקש מבית המשפט לא לאפשר לב"כ הנתבע להגיב כלל, תוך שהוא מסתמך על תקנה 471ג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן - "התקנות").