החלטה בתיק א 51839/04

1.         זוהי בקשה מטעם המבקשת להורות על דחיה על הסף או לחלופין מחיקה על הסף של התביעה, מחמת התיישנות.

2.         המשיב נפגע בתאונת דרכים ביום 9.10.96.

            בכתב התביעה אשר הוגש ביום 27.7.04, דהיינו כשבע שנים ועשרה חודשים לאחר התאונה, עותר המשיב לפצותו בגין נזקי גוף מהם סבל עקב התאונה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

            לתביעה דנן קדמה תובענה באותו העניין, אשר הוגשה ביום 26.4.98 בבית משפט השלום ברמלה והועברה ביום 10.6.99 לבית משפט השלום ברחובות.

            מאחר וההליכים במל"ל לקביעת הנכות נתמשכו, הוסכם בין הצדדים כי התובענה תימחק ותוגש מחדש כשיסתיימו הליכי המל"ל בבית הדין לעבודה. עפ"י הסכמה זו נמחקה התביעה ביום 30.6.01.

3.         המבקשת טוענת כי התביעה התיישנה. טענה זו הועלתה בקצרה במסגרת כתב ההגנה.

4.         המשיב טוען כי עפ"י ההסכמה שהגיעו אליה הצדדים, לא הוחרג דבר לעניין התיישנות.

            יתרה מכך, לטענת המשיב הלכה פסוקה היא כי התקופה שהתביעה היתה תלויה ועומדת בבית המשפט לא באה במניין תקופה זו לעניין תקופת ההתיישנות.

            למבקשת ניתנה הזכות להשיב לטענות המשיב, אך לא הוגשה כל תשובה מטעמה, על כן מצטמצמת טענת המבקשת לכך שהתביעה התיישנה, לכאורה בשל חלוף תקופת ההתיישנות ממועד האירוע ועד מועד הגשת התביעה.

5.         דיון

            תביעה אזרחית שאינה במקרקעין, מתיישנת כעבור שבע שנים מהיום שבו נולדה עילת התובענה (סעיפים 5 ו-6 לחוק ההתיישנות התשי"ח-1958 (להלן: "ההתיישנות").

            לפי סעיף 15 לחוק ההתיישנות:

"15. תובענה שנדחתה.

הוגשה תובענה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי, והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במניין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה".

הפסיקה הכירה בסעיף 15 לחוק ההתיישנות כחל על כל המקרים בהם תובענה הגיעה לקיצה מכח החלטת בית משפט לרבות תביעה שנמחקה. בעניין זה קובע כב' השופט לוין בע"א 68/69 צור חברה לביטוח בע"מ נ' סרסור ג'ומעה מחמוד ואח', פד"י מג (2) 624, 627:

"... דעתי היא, שאין לפרש את הדיבור "נדחתה" בסעיף 15 הנ"ל כפי שהוא מתפרש בתקנות סדר הדין האזרחי, אלא משמעותו רחבה יותר, והוא כולל את כל המקרים שבהם מגיעה התובענה לקיצה מכח החלטת בית המשפט, כגון, כמו במקרה שלפנינו, שהתובענה הופסקה.

בפרשנות כזו אינו משיג את גבולו של המחוקק, כמו שטען פרקליט המערערת, שהרי כבר נפסק לא אחת, שלאותו מונח יכול להיות פירוש שונה בדברי חקיקה שונים. ראה, לשמל, ע"א 260/79, בעמ' 167; הלשון, שאותה נקט המחוקק, לא תמיד קובעת, ודיבור בדבר חקיקה פלוני צריך שייבחן על רקע החקיקה ותכליתה".

לפי סעיף 16 לחוק ההתיישנות הדן בהתיישנות לאחר עיכוב:

"נתעכב מנין תקופת ההתיישנות כאמור בסעיפים 10 ו-12 עד 15 לא תסתיים התקופה לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו חדל העיכוב; נתעכב מנין התקופה כאמור בסעיף 11 - לא תסתיים לפני שעברו לפחות שנתיים מן היום שבו חדל העיכוב".