החלטה בתיק א 51773/04

בפני בקשת רשות להתגונן נגד תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 12,774 ש"ח עבור דמי חכירה שנתיים ו/או דמי שימוש ראויים.

דיון

ביום 26.7.04, הגיש התובע כתב תביעה בסדר דין מקוצר ובו נטען כי הנתבעת חבה לתובע חוב בגין דמי חכירה שנתיים בסך של 18,267 ש"ח בגין השנים 2003  - 1997 (סעיף 6 לכתב התביעה).

בהמשך הגיש התובע כתב תביעה מתוקן בסדר דין מקוצר ובו נטען כי חוב דמי החכירה השנתיים ו/או דמי השימוש הראויים בגין השנים 2003 - 1997  מסתכם בסכום של 12,774 ש"ח.

בנוסף, בפני בית המשפט הוצגו מסמכים שנשלחו על ידי התובע לנתבעת: אגרת לחוכר לשנת 2003 בה נכתב כי החוב הקודם עבור דמי החכירה עד ליום 31.3.03 והחוב לשנת 2003 הוא בסך כולל של 8,861.97 ש"ח ולמעט סכום זה, לא צוין כל סכום חוב נוסף. במסמך השני, אגרת לחוכר לשנת 2004 נכתב כי החוב הקודם עד ליום 31.3.04 והחוב לשנת 2004 יחדיו עומד על סך כולל של 8,882.06 ש"ח ובנוסף, נכתב כי חשבון זה אינו כולל חובות בסך של 18,299.92 ש"ח הנמצאים בטיפול משפטי.

ממכלול הנתונים והמסמכים עולה, כי לא ברור מהו סכום החוב המדויק של המבקשת למשיב ובפרט מהו סכום החוב בגין השנים 2003- 1997  נשוא כתב התביעה מאחר והתובעת עצמה הציגה נתונים סותרים לכאורה לגבי אותן שנים, שהן נשוא התביעה.

בתצהיר התומך בבקשה  שניתן על ידי מר אשרוב יצחק לא נטען , כי המבקשת שילמה סכום כלשהו בגין דמי החכירה שנדרשו ממנה. בעדותו בבית המשפט, העיד מר אשרוב, כי למבקשת  שלושה נכסים וכי לגבי שני נכסים נוספים, הסדיר בא כוח המבקשת את התשלום בגינם ואולם לגבי הנכס השלישי לא הוסדר התשלום.

במהלך הדיון, הודיע בא כוח המבקשת (בטעות נרשם בפרוטוקול תחת הכותרת בא כוח התובעת) כי המבקשת מודה בסכום חוב כולל של 8,861 ש"ח. נוכח טענות ב"כ המבקשת כי אינו זוכר דברים אלה יצויין, כי גם בסיכומיו הודה ב"כ המבקשת שביקש לשלם סכום זה למשיבה כפי שיפורט להלן.

בסיכומים שהוגשו מטעם המבקשת, טען בא כוחה בסעיפים 3 ו-4 בסיכומים, כי באגרת לחוכר לשנת 2003 מצוין במפורש, כי סך החובות המצטברים בגין הנכס הוא 8,861.97 ש"ח כולל מע"מ וכי זהו הנכס נשוא המחלוקת וכי המבקשת ביקשה לשלם את הסך הנקוב בהודעת המשיב כאמור לעיל, אולם כאשר ביקשה לעשות כן, טען המשיב כי למבקשת חובות נוספים. המבקשת חולקת על החובות הנוספים להם טוען המשיב.

איני מקבל את טענות המבקשת, כי אינה חייבת בתשלומי דמי חכירה כלל מאחר ומדובר בבית כנסת. אין לטענה זו כל בסיס ולראיה שהמבקשת עצמה ביקשה לשלם סך של 8,861.97 ש"ח אך בעשרה תשלומים שווים ולפי תנאיה (ר' גם סעיף 13 לסיכומי המבקשת).

הטענות המפורטות  בסעיף 7 לסיכומי המבקשת,  אינן נתמכות בתצהיר ולכן אין מקום לקבלן. מעבר לכך, המבקשת מודה בסכום החוב כאמור לעיל ומשעה שהצדדים לא הגיעו להסדר (וחבל שכך) והוגשה תביעה על בית המשפט להכריע בסכסוך ואין באפשרותו לכפות על הצדדים הסדר שלא הצליחו לסכם ביניהם.

לאור כל האמור לעיל, המשיב זכאי לפסק דין חלקי על הסכום שאינו במחלוקת (8,861.97 ש"ח)  ושהמבקשת מודה בו אך מבקשת לשלם לפי תנאיה.

לגבי יתרת הסכום מעבר לסכום של 8,861.97 ש"ח עד לגובה סכום התביעה בכתב התביעה המתוקן

(12,274 ש"ח) ניתנת למבקשת רשות להתגונן בטענה שסכום חוב זה מתייחס לתשלומים על תקופה מלפני שנת 1997 שהתביעה אינה בגין תקופה זו.

לאור החלטתי כאמור לעיל, אין צורך להכריע בבקשות השונות שהוגשו  עם הסיכומים בבקשת רשות להתגונן.

הוצאות הדיון בבקשת הרשות להתגונן בסך של  1,500 ש"ח ישולמו לפי תוצאות ההליך העיקרי.

הצדדים יגישו תצהירי גילוי מסמכים בצירוף כל המסמכים וזאת עד ליום 31.1.06.

הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית עד ליום 28.2.06.

התיק נקבע להוכחות סיכומים וסיום ליום 22.6.06  שעה:  18:00

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום כ"ח בכסלו, תשס"ו (29 בדצמבר 2005) בהיעדר הצדדים