עניינה של החלטה זו בבקשת רשות להתגונן שהוגשה על ידי הנתבעים 1 ו- 2 כנגד תביעה בסדר דין מקוצר שהוגשה ביום 6.10.05 על ידי התובע.
רקע:
התובע, בנק הפועלים לישראל בע"מ, סניף ששת הימים (758), הינו תאגיד בנקאי רשום המוסמך כדין ליתן שירותי בנקאות ( להלן: "
התובע").
הנתבע 1, זכות משה, והנתבע 2, לוי יוסף (להלן יקראו בהתאמה: "
הנתבע 1" ו- "
הנתבע 2" ו/או "
הנתבעים"), ניהלו אצל התובע חשבון עו"ש מס' 665679 על שם "סלטי בריאות". בנוסף ניהל הנתבע 1 אצל התובע חשבון עו"ש מס' 665660 על שם "מ. שיווק ופרסום" וחשבון מס' 665687 שאינו חלק מהתביעה הנוכחית, למעט תוכנית החיסכון המצויה בו, שסכומה מקוזז מסכום החוב בחשבון מס' 665660.
ביום 6.10.05 הוגש כנגד הנתבעים כתב תביעה בסדר דין מקוצר זאת לאחר שבחשבונות נוצרה יתרת חובה, שלא נפרעה על ידיהם.
ביום 28.11.05 הוגשה על ידי הנתבעים בקשת הרשות להתגונן ו/או למחיקת כותרת בסד"מ, וביחד עימה בקשה להגשת בקשת רשות להתגונן מתוקנת והארכת מועד להגשת חוות דעת מתוקנת, כשהנימוק לבקשה הוא העדרם של מסמכים הדרושים לנתבעים לצורך הגנתם מפני התביעה ועריכת חוות דעת מטעמם.
בדיון שנערך ביום 15.5.06 לא התייצב ב"כ התובע, וב"כ הנתבעים טען כי לא הומצאו לו המסמכים על פי החלטת בית המשפט, ולפיכך נעתר בית המשפט לבקשת הרשות להתגונן, אולם החלטה זו בוטלה ביום 7.6.06 לאור בקשתו של ב"כ התובע בבשא 163246/06, בה עתר לביטול ההחלטה שניתנה בהעדרו במעמד צד אחד.
בדיון שנערך ביום 26.9.06 חזרו בהם הנתבעים מטענתם למחיקת כותרת, (ראו, עמוד 4, שורה 13 לפרוטוקול).
ביום 7.3.07 הוגשה מטעם הנתבעים "חוות דעת ביניים", שנערכה על ידי המומחה מטעמם מר קליימן יאן, אולם הנתבעים לא הגישו לתיק בית המשפט בקשת רשות להתגונן מתוקנת.
בדיון שנערך ביום 22.4.07 בבקשת הרשות להתגונן, נחקרו בפניי המומחה מר קליימן יאן והמצהיר מר זכות משה והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
עיקרי טענות הנתבעים:
בסדר דין מקוצר עומדת לנתבעים הזכות לקבל לידיהם מסמכים רלוונטיים עוד בטרם הגשת בקשת הרשות להתגונן וזאת על מנת לאפשר להם לבנות את הגנתם בצורה נאותה. התובע סרב להמציא לנתבעים את מלוא המסמכים במטרה להכשיל את הגנת הנתבעים והכנת חוות דעת מטעמם. בנסיבות אלו יש להחיל את ההלכה, כי סירובו של התובע להמציא המסמכים מזכה את הנתבעים ברשות להתגונן, ולא יוכל התובע להישמע בטענה לפיה חוות הדעת מציגה טענת קיזוז בסכום קצוב הנמוך מסכום התביעה.
התביעה דנן הוגשה בגין 3 חשבונות של הנתבעים בסניף 758, שהועברו מסניף 662. התובע לא גילה מסמכים לגבי החשבונות בסניף 662, מסמכים שהינם רלוונטיים להגנת הנתבעים ובהעדרם לא התאפשר לנתבעים להציג טענות קיזוז בקשר לריביות שנגבו בחשבונות אלו והעברת בדיקת חשבונות אלו לידי המומחה. לנתבעים עומדת טענת קיזוז לגבי תוכניות חסכון ופיקדונות, אשר החזיק הנתבע 1 בסניף 662, שממנו התובע מנע מאת הנתבע מס' 1 לקבל מסמכים.
בבדיקת חשבונות הנתבעים מצא המומחה, כי הנתבעים היו זכאים לקבלת ריבית מופחתת בשל היותם לקוחות מועדפים ומאחר ולא היה קיים סיכון לבנק בהעמדת אשראי לנתבעים, שכן לנתבעים היו ביטחונות גבוהים מסה"כ האובליגו הכללי בבנק, במצב כזה לא קיים סיכון ולא היה מקום לחייבים בריבית בגובה של פרים + 3%. לפיכך, עותרים הנתבעים לקיזוז ריבית היתר מסכום התביעה בסך כולל של 167,674.40 ש"ח.
התובע פעל באופן של התניית שירות בשירות, תוך אילוץ הנתבעים להחזיק קופות גמל ותוכניות חסכון אשר סכומם עולה על 200,000 ש"ח כבטוחה לאשראי אותו העמיד לנתבעים, כשהוא מחייב את הנתבעים בריבית גבוהה בגין האשראי ומזכה את הנתבעים בריבית נמוכה בגין החסכונות. התנהלות זו של התובע גרמה לנזק כספי לנתבעים בסך של 49,997 ש"ח המהווים הפרש הריביות הנ"ל, אותו רשאים לקזז הנתבעים מסכום התביעה.
כעולה מחוות הדעת בשל אופן העמדת האשראי בחשבון, כאשראי בחשבון העו"ש תחת העמדת הלוואה מסודרת לנתבעים, חייב התובע את הנתבעים בעמלת הקצאת אשראי בסך של 3,660.32 ש"ח, סכום אותו זכאים הנתבעים לקזז מסכום התביעה.
התובע לא עמד במלוא התחייבותו להעניק אשראי לנתבעים והעמיד האשראי על סך 150,000 ש"ח מתוך 300,000 ש"ח להם התחייב, כשגם אשראי זה הופחת באופן חד צדדי. בהתנהלותו זו הפר התובע הסכם מפורש בין הצדדים, שגרם לכך שהעסק שפתחו הנתבעים קרס, התובע סרב לפירעונם של שיקים בחשבונותיהם וכל השקעותיהם ירדו לטמיון. לפיכך, יש ליתן לנתבעים רשות להתגונן, שכן התובע הוא זה שהפר את ההסכמים עם הנתבעים, כן עומדת לנתבעים זכות לקיזוז בגין הנזקים אותה ניתן להשלים בחוות הדעת לאחר קבלת המסמכים מהתובע.
לאור כל האמור לעיל עותרים הנתבעים למתן רשות להתגונן.
עיקרי טענות התובע: