החלטה בתיק א 50025/06

הנתבעים בתיק העיקרי הן שלש חברות, מהן אחת מצויה בהליכי פרוק או הליכים דומים, ואינה "משתתפת" בהליך זה [ נתבעת מס' 2 ] אשר חבות לבנק התובע          [ להלן: "הבנק" ] כספים, כפי המפורט  בכתב התביעה שהוגש ב"סדר דין מקוצר" וכן שלשה אנשים, שהם נתבעים בגדר ערבותם לחובות הנ"ל לבנק.

מבין אותם נתבעים, מוסכם על  הצדדים כי תינתן רשות להתגונן לנתבע מס'  5 מר מנו דוד, הטוען כי החתימות על כתב הערבות הנוגע לו כמו גם על הודעה לערב, מוצגים במ/2, במ/3 אינן חתימותיו.

באשר ליתר הנתבעים [ ולעניין זה, לרבות נתבע מס' 5 ] לא ראיתי בתצהירים התומכים בבקשתם למתן רשות להתגונן, באופן מעשי, כל הגנה ראויה.

עיקר טענותיהם הן לעניין כך שהבנק לא מסר או לא גילה להם מסמכים הדרושים להם לצורך הגנתם והגשת חוות דעת מומחה שתתמוך באותה הגנה, שאת מהותה לא פרטו.

מנגד נטען על ידי הבנק, במידה מרובה של צדק, שמרבית המסמכים הנדרשים אינם נוגעים לחשבונות נשוא התביעה [ ואולם עשוי הוא שגם מסמכים הנוגעים לחשבונות אחרים של הנתבעים או מי מהם יש בהם כדי להקים או לסייע לטענת קיזוז תביעות ] וכי המסמכים היו בידי הנתבעים בהתחשב בכך שהחברות הנתבעות היו צריכות להגיש דוחות לרשויות המס, כפי המוצג במ/4.

לעניין אחרון זה ניתן לומר כי עשוי הוא שאותם מסמכים אכן נמסרו לנתבעים או מי מהם ושימשו אותם אך לא נשמרו בידיהם, עד כמה שדבר זה אינו בעל סבירות גבוהה.

מכל מקום, את דעתי באשר לדרישות החוזרות ונשנות לעניין גילוי מסמכים בהליכי "סדר דין מקוצר" ואת התנאים לקבלת אותם מסמכים הבעתי בצורה מפורטת במספר החלטות שאחרונה שבהן ניתנה בתיק אז' 44010/06 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ. דיוק תעשיות מיסודה של ק.ש.ר. בע"מ (בפירוק) ואח' , פורסם באתר "נבו" בו הבאתי מדברים שנכתבו על ידי בשתי החלטות קודמות שגם הן פורסמו באותו אתר.

הגיונן של אותן החלטות הוא אשר מנחה אותי לפסוק את הדין במקרה זה באותה דרך ואיני רואה צורך לחזור על ההנמקות שפורטו שם ופורסמו לכל דורש.

על כן לעניין דרישת המסמכים אני קובע דלקמן:

הבנק יעביר לנתבעים את המסמכים המבוקשים על ידיהם בתוך  45 יום מעת מסירת החלטה זו לידי ב"כ הבנק.

האמור לעיל מותנה בהפקדת סכום של -.5,000 ש"ח בקופת בית המשפט בתוך 30 יום מעת מסירת החלטה זו לידי ב"כ הנתבעים.

לא יופקד הסכום האמור, תינתן רשות להתגונן לנתבעים רק לעניין שיפורט להלן, וזאת בתנאי שהנתבעים ישלמו לבנק את הוצאות בקשה זו בסכום של -.2,000 ש"ח ומע"מ  בתוך 45 יום מהיום.

לא ישולם הסכום האמור במועד הנ"ל, תינתן רשות להתגונן רק לנתבע מס' 5 בטענות הנוגעות לחתימתו כאמור לעיל.

טענה נוספת שלגביה מצאתי שיש לתת לנתבעים רשות להתגונן, בכפוף לאמור לעיל, היא לכך ששיקים  שנמסרו לבנק למשמרת ושיקים שנוכו על ידי  הבנק לא הובאו על ידי הבנק בכלל  הזיכויים שיש לזכות בהם את החשבון, ומכל מקום לא הגיע מועד פירעון אותם שיקים ועל כן התביעה היא מוקדמת.

נראה שמתן רשות להתגונן בטענה זו הוא ענין פורמלי בלבד שכן על פי האמור בסיכומי טענות הבנק, בסעיף 32 להם, כל השיקים הנ"ל הוחזרו ללא פירעון כך שלא הוקטן החוב והתביעה אינה מוקדמת בכל דרך; יחד עם זאת, הודעת הבנק אינה בגדר ראייה ועל כן, לפחות פורמלית, יש לתת לנתבעים רשות להתגונן בטענה זו הקשורה לשיקים הנ"ל. איני יכול להתייחס לטענת הבנק באשר לזכויות הבנק הקבועות בסעיף 7.3 לחוזה שבין הצדדים שכן הבנק לא צרף את הדף בו מצוי תנאי זה בכלל דפי החוזה שצורפו כנספח א' לכתב התביעה.

ספק רב בעיני אם יש מקום לטענות בדבר הקיפוח שבחוזה האחיד במקרה זה אולם מאחר וממילא ניתנה רשות להתגונן, בתנאים האמורים, איני מוצא צורך להגבילה כך שלא תכלול גם טענה זו.

אני מניח, לאור הערותיי שלעיל, שהצדדים ישכילו לסיים את העניין ללא התערבות נוספת של בית המשפט אשר כפי הנחזה יש בה משום הוצאה כספית ניכרת.

ניתנה היום י"ח בחשון, תשס"ח (30 באוקטובר 2007) בהעדר הצדדדים.

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים בדאר.