החלטה בתיק א 49390/07

מובאת בזה המלצתי לצדדים על יישוב המחלוקת בפשרה, כלהלן.

מובהר כי הדברים משקפים את התרשמותי, מחשבותיי ותחושותיי נכון למועד זה; והם נתונים לשינוי בעקבות חשיפה לראיות ולטענות חדשות, או אף מחשבות חדשות אודות ראיות וטענות קיימות. לפיכך כל צד רשאי, אם הוא סבור כי יעלה בידיו לשכנעני לשנות את דעתי, לעמוד על מימוש זכותו הדיונית להביא ראיות ולהשמיע טענות; תוך נטילת הסיכון כי התוצאה תגרע מהישגיו, לרבות בשים לב לעלות ולמשך הזמן הכרוכים בהמשך ההתדיינות.

ההשתכרות הבסיסית חושבה, בהתאם למסמכים שצורפו, לפי הממוצע של 6 חודשים לפני התאונה (2,873 ש"ח), כדי להכיל, אך לא לתת משקל גבוה מדי, לשכר הנמוך חודש לפני התאונה; כשהוא צמוד למדד מיום התאונה עד יום החישוב (24.9.08), ובסה"כ 3,080 ש"ח. הפגיעה בכושר ההשתכרות בעתיד חושבה לפי השכר הממוצע במשק (8,448 ש"ח).

הנכות הרפואית חושבה לפי 12%, על יסוד מיצוע של 7.5% בגין הנכות ביד, נוכח המורכבות של קביעת נכות זו בשים לב להיות התובע בעל 2 ידיים דומיננטיות.

הנכות התפקודית חושבה לפי 7.5%, שיעור המתקבל בין לפי הנחה כי הנכות בלסת אינה תפקודית, ובין לפי הנחה כי למעשה - משהתובע נותר עם יד דומיננטית בלתי-פגועה - נכותו הנכונה בגין היד היא בשיעור 5%; ובתוספת מחצית הנכות הרפואית בגין אי-אלו השלכות תפקודיות של הנכות בלסת.

הפחתת מס הכנסה בתיקי פלת"ד נעשתה בשים לב לנקודות הזיכוי הרלבנטיות.

הפסדי ההשתכרות חושבו על רקע עמימות בשאלת משמעותה של שהות התובע בחו"ל לתקופה ממושכת. אולי הוא מטייל, אולי לומד, אולי עובד, אולי בהיקף כזה, אולי אחר, אולי בשכר דומה לערכים הנזכרים, אולי לא, אולי ישוב ארצה בקרוב, אולי לא. לפיכך, בשלב זה ולצורך הצעה זו, התעלמתי מעובדה זו וחישבתי לפי הערכים הידועים כאמור לעיל, לפי הנכויות הרלבנטיות בתקופות השונות.

החישוב בגין התקופות של הנכות היציבה (עבר, מאז תום הנכויות הזמניות הגבוהות-יותר, ועתיד) - נעשה לפי מחצית החישוב האקטוארי, עקב העמימות בשאלת עצם הפגיעה בכושר ההשתכרות.

בגין תקופות הנכות הזמנית הגבוהה-יותר קבעתי גם פיצוי בגין עזרת הזולת, לפי 6, 3 ו-1 שעות שבועיות, בהתאמה.

הפסדי עבר חושבו בערכי היום, או תוך הצמדתם למדד המחירים לצרכן, והוספה הריבית הנלווית להצמדה (לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה) מאמצע התקופה גם סכומים לניכוי שוערכו כאמור.

על יסוד החומר שבתיק, ניסיון החיים, דפוסי החישוב שגובשו בפסיקה ושפורטו לעיל, והטעמים שיפורטו להלן - חישבתי ומצאתי כי הפיצוי הראוי הוא כמפורט להלן (הסכומים עוגלו לאלפי ש"ח):

• 1.       בגין כאב וסבל - סך 21,000 ש"ח;
• 2.       בגין הפסדי השתכרות בעבר - סך 15,000 ש"ח;
• 3.       בגין פגיעה בכושר ההשתכרות בעתיד - סך 84,000 ש"ח;
• 4.       בגין הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה ועזרת הזולת - בעבר ובעתיד - סך 7,000 ש"ח, כהערכה גלובאלית, בשים לב להערה לעיל בעניין עזרת הזולת בעבר, הנחה בדבר היעדר צורך בעזרת הזולת בעתיד, ובשים לב לתשתית בדבר ההוצאות הקונקרטיות, היעדר אינדיקציה לצורך בהוצאות עתידיות, ולזכאויות כלפי קופ"ח והמל"ל;
• 5.       הפיצוי המצטבר בגין ראשי הנזק האמורים "ברוטו" עולה לסך 127,000 ש"ח.
• 6.       לתוצאה זו יש להוסיף שכ"ט עו"ד; אגרה; וכן עלות חוו"ד, אם התביעה הייתה כרוכה בכזו.
• 7.       מן הסכום שהתקבל יש לנכות את הערך המשוערך של תשלומים ששולמו על חשבון הפיצוי.

הצדדים יידברו ביניהם בניסיון לגבש הסכמה להצעת בית המשפט, או כל הסכמה אחרת.