החלטה בתיק א 48667/06

1.                              מונחת בפניי בקשה למתן רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר.

2.                              בנק ירושלים (להלן - "התובע" או "המשיב" ) הגיש תביעה בהליך של "סדר דין מקוצר" כנגד דשן אליה (להלן - "הנתבע" או "המבקש" ) לתשלום סך של 37,597 ש"ח.

3.                              ביום 21.7.03 חתם הנתבע על בקשה לקבלת הלוואה בסך 100,000 ש"ח. הנתבע התחייב להחזיר את ההלוואה ב - 30 תשלומים חודשיים ורצופים בסך של 3,747 ש"ח. לשם הבטחת חיוביו עפ"י ההסכם, חתם הנתבע ביום 21.7.03 על שעבוד ספציפי והמחאת זכות על דרך השעבוד, על פיו משכן הנתבע לטובת התובע רכב בשעבוד קבוע וספציפי ללא הגבלת בסכום,  ונרשם שעבוד על הרכב ברשם המשכונות. 

4.                              לטענת התובע, הנתבע לא עמד בהתחייבותיו בהתאם להסכם ההלוואה ונותר חייב את סך התביעה.

5.                              מנגד באמתחתו של המבקש מספר טענות: ראשית, מיד לאחר שהחל לפגר בתשלומי ההלוואה נשוא התביעה פתח התובע כנגדו תיק הוצל"פ בסכום הגבוה מסכום החוב. לאחר שהתקשר לב"כ התובע עו"ד נינה אלוני, סוכם בינהם תנאים להסדר החוב. שנית, במהלך שנת 2005 תוך כדי מו"מ העבירה באת כוח התובע מכתב ובו צוינו סכומים שונים הנוגעים לחוב. שלישית,  הסכומים שצוינו בכתב התביעה שגויים מאחר ולא חושבו ההפקדות בבנק שהתבצעו לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ, דהיינו, לאחר יום 11.2.04. רביעית, חרף טעות בחשבון הבנק - טעות בה הודו פקידי התובע -לא זוכה החשבון בסכום החיוב.

דיון

6.                              הקריטריונים המנחים את ביהמ"ש בבואו ליתן רשות להתגונן,מורים כי בחינת בקשותיו של הנתבע אינה מצריכה לעת עתה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של הנתבע אלא אך לבחון האם אם יש בטענה  שהועלתה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של הנתבע יחד עם חקירתו הנגדית עילה חוקית לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה. (ראה ע"א 478/75 חנה אנגלנדר נ' יצחק אשכנזי . פ"ד ל(3), 437, 443).

7.                             אם  נתבדו דבריו של הנתבע בחקירה נגדית יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם הנתבע (הגנת בדים), ואשר כל מטרתן נועדו ע"מ למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר. (ע"א 86/66 מנחם פריטל ואח' נ' החברה להנדסה חקלאית בישראל בע"מ ואח'  פ"ד כ(2) 520, 522 ).

8.                              בכל אלו יש כדי ליצור איזון בין הרצון והצורך להעניק לתובע יתרונות דיוניים לבין הרצון שלא לקפח את הגנתם של הנתבעים ולאפשר להם את יומם בביהמ"ש.

9.                              אין ביהמ"ש נדרש, בשלב זה, כחלק מהאלמנטים המשפיעים על הכרעתו, למשקלן, מהימנותן ודרכי הוכחתן של הראיות. ובנוסף, ורק אם עולה חשד כי טענות הנתבע מטרותן הן למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים הנובעים מהליך המקוצר,  ולא קיימת בהן עילה לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסת התובע.

10.                          טענותיו של הנתבע בכל הקשור להתנהלות הבנק כנגד מתן ההלואה כפי שצוינו לעיל, הן טענות  שספק רב אם מצריכות בירור עובדתי וניתן היה  לשלחו לדרכו  לאחר שמיעת החקירה הנגדית ועיון במוצגים שהגיש ב"כ המשיבה, ולדחות את בקשתו על אתר, אך אין לעשות זאת לאור התחזקות הנטיה לראות בזכות הגישה לערכאות כזכות יסוד של אזרח במדינה דמוקרטית.

11.                          יחד עם זאת, הנני עושה חסד עם הנתבע, בהחלטתי להעניק לו רשות להתגונן. כאשר הגנתו לוקה בחוסר בהירות, חוסר פירוט, וכאשר אין לנתבע סיכויים רבים להוכיח את הגנתו (ראה ע"א 680/89 - בן אבו שיווק והפצה נגד בנק המזרחי המאוחד - פד"י מה (3) 757, וכמו-כן, ראה ע"א 519/65 - ברזיי נ' קשת,  פד"י כ(2)141, וכן ע"א 244/66, מזרחי נ' בראון, פד"י כ(4)90, וכן ע"א 3877 - צימירנג נ' גורדין, פ"ד לא(3)401).

יש מקום להשתמש בסמכותי על פי תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי ולהתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערובה בסך 18,000 ש"ח לקופת בית המשפט, ת וך 30 יום מהיום, וזאת על ידי הפקדת מזומנים או ערבות בנקאית בלתי מותנית, צמודה למדד ומתחדשת ללא מיגבלת זמן.

12.                          לאור האמור לעיל אני נותן למבקש רשות להתגונן, מותנה בהפקדת הערובה דלעיל. תשומת לב הצדדים להוראות תקנה 214 ב (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

13.                          הוצאות הבקשה והדיון בסך  1,500 ש"ח + מע"מ ישולמו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.

14.                          הנני קובע התיק  לדיון בפני ביום  ______, שעה_____ .

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום ו' בשבט, תשס"ז (25 בינואר 2007) בהעדר הצדדים.