החלטה בתיק א 48202/06

מבוא

1.      לפניי בקשה שבמיקודה עותר ב"כ התובע  לעיון חוזר בהחלטתי מיום 12.12.2006 שבה עתר ב"כ הנתבע לסילוק התביעה על הסף, מאחר ולא צורפה חוות דעת  לכתב התביעה [להלן : "הבקשה הקודמת" ]  .

2.      בהחלטתי כאמור , קבעתי ולו בכדי שלא יינעלו שערי הצדק בפניו של התובע הוארך המועד להגשת חוות דעת מטעמו  .

3.      בטרם אדון בטענות הצדדים , עלי לציין אף מבלי להרחיב את יריעת הדיבור כי הליך של עיון חוזר אינו מוכר בתקנות סדר הדין האזרחי , יחד עם זאת, התפתח נוהג בקרב עורכי הדין להגיש בבקשות ממין זה ובתי המשפט מוצאים עצמם לא אחת דנים בהחלטותיהם שוב תחת המטרייה של בקשה לעיון חוזר ,והסיבה לכך היא כי בענייני פרוצדורה נוהגים בליברליות שעיקרה כי פרוצדורה אינה אלא כלי ואל לנו להפוך את הכלי למטרה וכדברי בית המשפט העליון :                                  הרצון להימנע מתוצאה שאינה צודקת טבועה בשורשי שיטתנו המשפטית ושזורה בה כחוט השני. אמר בהקשר אחר הנשיא זמורה כי "יש להימנע, עד כמה שאפשר, מתוצאות כאלה המספקות אולי את השכל המשפטי הפורמלי, אבל אינן מספקות את רגש הצדק והיושר" (ע"פ 1/48 סילוסטר נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל, פ"ד א(1) 5, 19 (1949)).

4.      מכל האמור לעיל החלטתי לדון בבקשה לעיון חוזר .

הבקשה הקודמת וההחלטה בה 

5.      עניינו בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע הוא המשיב בבקשה הקודמת, עקב טיפול שיניים רשלני אשר הביא לכדי שאיפת גוף זר לריאות שגרם לנזק בבסיס הריאה הימנית .

6.      לכתב התביעה צירף התובע חוות דעת רפואית בתחום הריאות להוכחת הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהאירוע הנטען  .

7.      הנתבעת טענה כי טענותיו של התובע בשאלת האחריות , "להבדיל משאלת הנזק ", אינן מגובות בחוות דעת .  שכן בחוות הדעת שצורפה לתביעה אין התייחסות ולא במילה לאחריות הנתבע או לרשלנותו, וכל חוות הדעת דנה אך ורק בשאלת הנזק ומשכך דין התביעה להימחק על הסף .

8.      התובע בתשובתו טען כי : " .. התובע אינו נדרש כלל להצגת חוות דעת בשאלת האחריות מקום שהאחריות גלויה ועולה על פניה מהעובדות, ממקצועו, חובתו ואחריותו של הנתבע כלפי התובע שטופל על ידו, מהות הטיפול והתוצאה הנזיקית למחדליו .

9.        כאמור, ביום 12.12.2006 , ניתנה החלטה בבקשה בה קבעתי כי אין המשיב יכול לבסס טענת אחריות על עובדות המפורטות בכתב התביעה בלבד, עובדות שלטענתו מבססות את עילת הרשלנות וזאת בעוד שעובדות אלו מוכחשות מכל וכל על ידי הנתבע ואינן נתמכות ע"י חוות דעת של מומחה .

10.  עוד ציינתי בהחלטתי כי בכדי שלא למנוע מהתובע את יומו בבית המשפט, אני מוצא ליתן לתובע ארכה להגשת חוות דעת רפואית .

הבקשה לעיון חוזר

11.  ביום 12.3.2007 ,התובע הגיש לתיק בית המשפט בקשה לעיון חוזר ובה נטען כי :

א.     הוכחת אחריותו של הנתבע אינה חייבת להיות נסמכת על חוות דעת רפואית , שכן עובדות המקרה כפי שתוארו על ידו מחילים על המקרה את הכלל של הדבר מדבר בעדו וזאת כמפורט בסעיף 12 לכתב התביעה .

ב.      עוד נטען כי , ההיגיון והשכל הישר מחייבים מסקנה אחת שאין בילתה [ההדגשות במקור] , כי האחריות לנזקים של התובע רובצת לפתחו של הנתבע .

ג.       זאת ועוד ,בהתאם למפורט בכתב התביעה בסעיף 9 הודה הנתבע באחריותו לאירוע .

ד.      ולסיום טוען התובע כי יש בטענות העובדתיות המפורטות בסעיף 11 לכתב התביעה כדי לבסס את אחריותו של הנתבע מבלי להידרש לחוות דעת רפואית, שכן מה כבר יכולה חוות דעת לקבוע ? האם לא ברור כי רופא מיומן צריך לדאוג ששן שנעקרת והכתר האוחז בה צריך הרופא להוציאם ממקומם ולמנוע נפילתם לתוך בית הבליעה ? האם לא זו היתה מהות הטיפול, עקירת שן והוצאתה לרבות הכתר שתמך בה ?! .    

12.  בדיון שהתנהל בתיק ביום 16.4.2007 , חזרה ב"כ הנתבע על בקשתה והתובע חזר על טענותיו כפי שהועלו בתגובה לבקשת הסילוק על הסף ובבקשת העיון החוזר .

דיון