החלטה בתיק א 48056/05

בפני בקשה מטעם נתבע 1 (להלן - המבקש), למחיקה/דחיית התביעה נגדו על הסף.

טענות המבקש

המבקש הינו אחד מבעלי המניות ומנהל בנתבעת 2, אשר התאגדה כדין. אין חולק, כי הצדדים לחוזה הינם המשיב ונתבעת 2.

כל מסמך מראה, כי ההתקשרות של המשיב הייתה עם נתבעת 2 ולא כל גורם אישי בנתבעת 2. גם העברת הכסף עבור שכר הלימוד אותו לווה המשיב מחברת המימון, הועבר לנתבעת 2, אחרי שזו הציגה אישור הרשמה של המשיב לנתבעת 2 ולא על בסיס קשר ישיר בין המשיב למבקש ולחברת המימון.

המבקש אמנם שימש כאחד ממנהלי נתבעת 2 במהלך השנים 2002-2004, אולם הלכה היא, כי לא די בכך כדי ליצור יריבות בינו ולבין המשיב.

הלכה היא, כי מחיקה או דחייה על הסף הינה בסמכותו של בית המשפט, בין השאר כאשר כתב התביעה אינו מראה עילת תביעה - ויש למנוע דיוני סרק וזאת בעיקר, כאשר חוסר עילה ו/או יריבות בולט לעין או שניתן לחסוך בדרך זו עדויות רבות.

משברור כי המבקש אינו צד לחוזה, מתבקש בית המשפט להורות על מחיקה/דחיית התביעה כנגד המבקש על הסף.

טענות המשיב

המבקש הנו הבעלים של נתבעת 2 שחדלה לפעול וקיים ספק רב ביכולת גביית הכספים ממנה. בכתב התביעה מועלות כנגד המבקש טענות על הפרת חובת תום הלב ועל קיפוח והונאת המשיב. טענות שאם יוכחו, יהוו עילה לקבלת סעד להטלת חבות אישית על המבקש מכוח סעיף 6 לחוק החברות ומכוח הפסיקה.

המשיב העביר סך של 15,000 ש"ח כספי הלוואה שלקח לצורך מימון לימודיו לידי נתבעת 2, שבלב זה ידע המבקש שדרכה העצמאית של נתבעת 2 הסתיימה בשל קשייה. לאחר שנתבעת 2 חדלה לפעול, המשיך המבקש לפעול בשמה, מיזג את תוכניות הלימודים של נתבעת 2 יחד עם סימר הקיבוצים ושוב תעתע במשיב חסר האונים שמחד, חשש שכספו יירד לטמיון ומאידך, חשש להפסיד שנת לימודים נוספת.

דיון

מחיקה על הסף הינה בסמכות ביהמ"ש, כאשר בין השאר כאשר הכתב לא מראה עילת תביעה  - ויש למנוע דיוני סרק ובעיקר כשחוסר העילה בולט לעין או שניתן לחסוך בדרך זו עדויות רבות.

ע"א 292/68 יפת ושות' בע"מ נ' איסטווד פד"י כג (1) 604, 608.

השאלה שביהמ"ש שואל את עצמו היא, אם התובע יוכיח את כל הנטען בכתב התביעה, טענה לטענה האם מערכת עובדתית זו מוכרת על פי חוק כלשהו ככזו, שיש להעניק בגינה סעד משפטי המבוקש בכתב התביעה.

הכלל הוא שביהמ"ש יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פתרון דיוני, כאשר פתרון דיוני מכריע את גורל התביעה. ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א ואח' פד"י מ' (2) 668. על כן, ביהמ"ש נוקט בזהירות וביד קמוצה במחיקת תביעה מחמת העדר עילה.

כחוט השני עוברת בפסיקה ההלכה, שמחיקה או דחייה על הסף ננקטות רק בלית ברירה, שכן "פתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הינו לעולם עדיף. רצוי על כך שביהמ"ש יעדיף תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני פורמליסטי אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק קונקרטי אולם איננו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות.

לצורך בחינת השאלה אם למחוק את כתב התביעה בהעדר עילה יש להניח שכל מה שנטען בכתב התביעה הוכח והאם אז לא יזכה התובע בסעד המבוקש.

ע"א 280/84 עפרי נ' מ"י פד"י מ(3) 358.

ביהמ"ש ימחק תביעה על הסף רק כאשר ברור, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. ביהמ"ש ישתמש בסמכותו זו במקרים יוצאי דופן.