החלטה בתיק א 47518/07

התובעת הגישה תביעה על פיה עתרה כי ביהמ"ש יורה על פינויו של הנתבע מנכס מקרקעין, הידוע כחלק מחלקה 29 בגוש 6946, ברחוב הגדוד העברי בתל אביב, (להלן: "הנכס").

הנתבע הגיש תצהיר, נחקר על תצהירו ובאי כוח הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב. ניתנה האפשרות לב"כ הנתבע להגיש סיכומי תשובה, משלא הוגשו ניתנה החלטתי על יסוד סיכומי הנתבע וסיכומי התובעת.

טענות הנתבע:

הנתבע טוען כי הוא מתגורר בשולי המגרש נשוא התובענה מזה כ-12 שנים ברציפות. הנתבע טוען כי המדובר במגרש ריק אשר משמש כשביל כניסה לביתו וכחנייה לרכבו ולמספר כלי רכב קבועים.

הואיל והמדובר בשביל הכניסה לביתו נטען כי המבקש השקיע סכומי כסף בלתי מבוטלים לפינוי הצמחייה, גידור המגרש, ניקוי הפסולת, יישור השטח והנחת כורכר.

כך למשל התקין בשנת 2001 שער חשמלי.

הנתבע טוען כי התובעת לא פנתה אליו, למרות שידעה, כי הוא מתגורר במקום מתוך כוונה, כי הנתבע ישקיע מכספו ואילו היא תוכל ליהנות מפירות השקעתו.

הנתבע טוען כי הנחת האספלט נעשתה לאור היום וכי התובעת ו/או מי מטעמה לא מחו בידיו של הנתבע.

הנתבע טוען כי נוהלו מגעים בינו לבין עו"ד כהן מטעם התובעת, בהם נדונו זכויותיו וערכן הכספי וכי הובטח לו פיצוי כספי בגין השקעותיו וזכויותיו במקרקעין.

הנתבע טוען כי לאור השקעותיו,  ולאור הבטחות מי מטעם התובעת הוא זכאי לקבל פיצוי כנגד מסירת החזקה מטעמו.

עוד נטען כי בשלב זה המדובר בבקשה למתן רשות להתגונן ולכן יש לקבל את הבקשה.

טענות התובעת:

התובעת טוענת כי הגנתו הגנת בדים. מדובר באדם אשר השתלט על שטח מקרקעין ואין לו כל זכויות בו.

התובעת טוענת כי אין מחלוקת כי היא הבעלים, וזכאית לעתור לסילוקו של כל מחזיק שלא כדין.

התובעת טוענת כי הנתבע הודה כי אין לו כל זכות במקרקעין, וכי לא רכש כלל זכות של בר רשות במקרקעין.

התובעת דוחה את הטענות הנוגעות לזכות לפיצוי כלשהו, ועותרת כי ביהמ"ש יורה על פינוי ודחיית הבקשה למתן רשות להתגונן.

דיון: