החלטה בתיק א 47059/06

לפני בקשה למתן רשות להתגונן, אשר הוגשה על ידי המבקש, עו"ד במקצועו, במסגרת תביעת המשיב (להלן: "הבנק"), אשר תבע מן המבקש תשלום סך של 42,683 ש"ח, בגין יתרת חוב בחשבון חח"ד שניהל המבקש בבנק.

טענות המבקש

המבקש העלה שתי טענות הגנה בתצהיר התומך בבקשה. האחת, כי יש ליתן לו רשות להגן ולו מהטעם שהבנק לא העביר למבקש את כל המסמכים אשר הוא ביקש לקבל, כדי שיוכל להתגונן בפני התביעה כנגד הריביות והעמלות שמהוות חלק מסכום התביעה. הטענה השנייה, כי הבנק התרשל, שעה שאפשר לו מסגרת אשראי ללא בטחונות ולא מנע ממנו לצבור יתרת חוב גבוהה בחשבון.

דיון

מתן רשות להגן עקב אי מתן מסמכים

המבקש טוען כי הגיש בקשה לקבלת מסמכים שונים שיאפשרו לו להתגונן כנגד התביעה וכי בית המשפט נעתר לבקשה, אולם הבנק העביר לו רק דפי חשבון ולא הועברו המסמכים שפורטו בסעיף 7.2. - 7.5 לבקשה (סולמות ריבית, העתקי כל ההודעות והתכתבויות, העתקי כל הבקשות לאשראי ושינויים לאשראי, פירוט סוגי עמלות, סכומם, ציון סוג השירות והשינויים בעמלות).

לפיכך, המבקש טוען כי נמנעה ממנו היכולת לבדוק את חישובי הריבית והעמלות של הבנק ולהתגונן כנגד סכומי הריבית והעמלות שמהווים חלק מסכום התביעה.  

במהלך החקירה הנגדית, הודה המבקש כי הוא לא מבין ואינו מומחה בחישובי ריבית ועמלות (עמ' 3, ש' 6-7). המבקש הודה כי הוא אינו יכול להצהיר כי הוא יודע על בעיות בחשבון נשוא התביעה מבחינת חישובי ריבית ועמלות, אולם טען כי ידוע לו מפסקי דין שקרא כי ישנם לפעמים בעיות בנושאים אלה (שם, ש' 11-13). המבקש גם הודה כי הוא לא העביר את דפי החשבון שקיבל למומחה מטעמו (שם, ש' 4).

בא כוח הבנק טען בסיכומיו כי המבקש לא טרח לפנות למומחה לאחר שקיבל את דפי החשבון ועל כן דין טענתו לגבי מתן רשות להגן עקב אי קבלת מסמכים להידחות. המבקש טען בסכומיו כי אי העברת מסמכים היא עילה אוטומטית למתן רשות להגן.

המבקש הגיש ביום 2.11.06 בקשה לגילוי ועיון במסמכים, וזאת לאחר שהבנק התנה את העברת המסמכים בתשלום של 873 ש"ח. המבקש טען כי המסמכים דרושים לצורך העברתם למומחה מטעמו. המבקש דרש דפי חשבון וכן סולמות ריבית, העתקי כל ההודעות והתכתבויות, העתקי כל הבקשות לאשראי ושינויים לאשראי, פירוט סוגי עמלות, סכומם ציון סוג השירות והשינויים בעמלות.

ביום 16.11.06 הגיב הבנק לבקשה וטען, בין היתר, כי המבקש הנו בעל החשבון עצמו שקיבל כבר בעבר את כל דפי החשבון וכעת משנדרש הבנק להעביר עותקים נוספים, יש לחייב את המבקש בעלות העתקת המסמכים והעברתם.

ביום 11.12.06 קבע כב' הרשם יובל גזית, שדן בבקשה, כי על הבנק להעביר למבקש את המסמכים, בכפוף לתשלום הסכום הנדרש על ידי הבנק.

לאחר החלטה זו, לא הוגשה על ידי המבקש כל בקשה נוספת לבית המשפט, לא בטענה של אי קבלת מסמכים לפי אותה החלטה, ולא בטענה שלפיה שילם או היה מוכן לשלם עבור המסמכים וחרף זאת לא קיבל מסמכים מן הבנק.

רק בבקשת הרשות להגן, שהוגשה ביום 8.2.07, טען המבקש כי קיבל רק את דפי החשבון נשוא סעיף 7.1 לבקשה, אולם לא קיבל את שאר המסמכים נשוא סעיפים 7.2 - 7.5 לבקשה. בתצהיר התומך לבקשה טען בעניין זה כי שילם 873 ש"ח וקיבל 70 דפים מן הבנק בעלות ממוצעת של 12.5 ש"ח לעמוד. המבקש מלין על כך ושואל מדוע הבנק לא יכול היה לחייב אותו בחצי ש"ח לעמוד.

מעבר לכך, אין כל התייחסות או טענה בתצהיר מצד המבקש לגבי המסמכים. אין כל טענה בפי המבקש כי העמלה שנדרשה ממנו הייתה שלא לפי החלטת כב' הרשם. גם אין טענה בפיו כי הוא היה מוכן לשלם סכומים נוספים לקבלת יתרת המסמכים (נשוא סעיפים 7.2 - 7.5 לבקשה) וחרף זאת לא הסכים הבנק להעבירם.

בהחלטת כב' הרשם נקבע, כי התשלום שישולם הנו בהתאם לסכום שנדרש מהמבקש על ידי הבנק. על פי תגובת הבנק לבקשה מדובר בסכום של 6 ש"ח לדף חשבון בשנה הקודמת ו-18 ש"ח לדף חשבון משנים קודמות.

נוכח כל האמור לעיל, עולה כי הסיבה לאי קבלת המסמכים הנוספים נעוצה בכך שהמבקש לא שילם ו/או לא הסכים לשלם לבנק את התשלום הנדרש כפי החלטת כב' הרשם. בנסיבות אלה, לא יכול המבקש להלין על הבנק על אי המצאת המסמכים הנוספים וממילא לא יכול הדבר להקנות לו רשות להגן.

זאת ועוד: אין מחלוקת כי המבקש קיבל את דפי החשבון ואף צירף את חלקם לבקשה. מעיון בדפי החשבון, עולה כי סכומי הריביות מופיעים בתחתית דפי החשבון, כולל ריבית רגילה וחריגה. כמו כן, סכומי העלות מופיעים בגוף דפי החשבון. בנסיבות אלה, לא היה דבר שימנע מהמבקש להעביר את דפי החשבון למומחה לבדיקת חישובי העמלות וריביות, אולם כאמור, המבקש לא עשה כן וגם מסיבה זו לא יכולה לקום לו טענה של מתן רשות להגן עקב אי המצאת מסמכים.

לסיכום, המסמכים שלא קיבל המבקש, לא נמסרו בשל מחדלו מלשלם את הנדרש עבורם וממילא אלה שנמסרו, יכלו לאפשר לו לבדוק את חישובי הריביות ומעמלות. חרף קבלתם, הוא לא פנה למומחה ולא הגיש חוות דעת מטעמו בעניין זה. המבקש גם לא העלה טענה ממשית כלשהי בתצהיר מטעמו לגבי חישוב הריביות והעמלות. בחקירה אף הודה כי הוא לא יודע על בעיה קונקרטית בחשבון, אלא רק יודע כי לעיתים ניתן למצוא בעיות כאלה בחשבונות של בנקים.