החלטה בתיק א 45763/06

בפני בקשה מטעם התובע לעיון מחדש בהחלטה שניתנה ע"י בית המשפט ביום 9.9.07.

בנסיבות העניין, לא נדרשתי לתגובת הנתבעים.

לאחר שעיינתי בבקשה, אני סבור שדין הבקשה להידחות.

הנוסח המדויק של ההחלטה נשוא הבקשה שניתנה ביום 6.9.07 ונשלחה לצדדים ביום 9.9.07 (בכתב יד), הוא כדלקמן:

"1. השאלון אינו בפני ומטעם זה אין אפשרות למתן החלטה בבקשה בשלב זה.

2. התובע יגיש תצהיר תשובה לשאלון ובו יתייחס באופן פרטני לכל שאלה ושאלה באופן הבא:

שאלות רלוונטיות לשיטתו תינתן תשובה.

שאלות שאינן רלוונטיות יפרט שמסרב לענות והנימוק לסירוב.

התובע יעשה כן עד ליום 2.10.07.

הנתבעים יגישו תגובה לתגובת התובע ולתצהיר התשובות לשאלון שיוגש על ידו כאמור לעיל וזאת עד ליום 30.10.07. הנתבעים יצרפו לתגובתם את טופס השאלון.

התיק יועלה למתן החלטה ביום 4.11.07.

בשולי הדברים יצוין, כי רצוי שהצדדים יבואו בדברים ביניהם למצוא פתרון יעיל ונכון למחלוקת."

לאחר מתן החלטה זו, הגיש התובע בקשה לעיון מחדש בהחלטה ביום 23.9.07, בקשה שהונחה על שולחני ביום 10.10.07.

ההחלטה ביום 9.9.07  ניתנה תוך אמירה מפורשת שהשאלון אינו בפני בית המשפט. לפיכך, בית המשפט גם לא נתן החלטה לגבי השאלות השנויות במחלוקת. עם זאת, מתגובת התובע עלה במשתמע, כי השאלון כולל הן שאלות רלוונטיות והן שאלות שאינן רלוונטיות לשיטת התובע. מאחר והשאלון לא היה בפני בית המשפט, אף שחובה היה על הנתבעת לצרף אותו לבקשה מטעמה, סבר בית המשפט מטעמים של יעילות הדיון וקידום ההליכים, כי ראוי שהתובע ייתן תשובות לשאלות הרלוונטיות לשיטתו ולגבי השאלות שאינן רלוונטיות לשיטתו, יפרט שמסרב ליתן תשובה ואת הסיבה לכך. בהמשך לכך, ובכל הנוגע לשאלות במחלוקת, תינתן החלטה בשלב מאוחר יותר, לאחר עיון בשאלון.

אני סבור שהאינטרס של הצדדים ובפרט של התובע הוא לקדם את ההליכים בצורה היעילה ביותר. איני רואה כיצד ההחלטה ביום 9.9.07 גורמת עיוות דין לתובע. ככל שהתובע סבור שהנתבעות שלחו שאלון שבחלקו הגדול אינו רלוונטי וכתוצאה מכך הטריחו אותו לשווא, הרי שניתן לרפא פגם זה, ככל שבית המשפט ישתכנע מטענות התובע, באמצעות פסיקת הוצאות לטובת התובע.

קראתי את החלטת בית משפט השלום בראשון לציון בתיק אזרחי (ראשל"צ) 4267/02 מרזוק נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ,  ואף שאין מדובר בהלכה מחייבת, ייתכן בהחלט שבנסיבות אחרות ינתנו גם על ידי מותב זה החלטות ברוח דומה.

עם זאת, כאשר ניתנה החלטה על ידי בית המשפט ביום 9.9.07, שהיא בפועל החלטת ביניים בבקשה מטעם הנתבעים למתן צו להשלמת ההליכים המקדמיים, וזאת במטרה לקדם את ההליכים בתיק, ואשר לטעמי אינה גורמת עיוות דין למי מהצדדים, איני סבור שיש מקום לקבלת הבקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 9.9.07.

חבל שבסוגיה דיונית כאמור בעניינו, בוחר התובע להטריח ולהטריד את עצמו בהגשת בקשה לעיון מחדש  תחת לקיים את החלטת בית המשפט ולקדם את ההליכים בתיק.

יצוין גם, שהחלטת כב' השופטת דותן בבר"ע 2492/05 בלכמן עמי ואח' נ' ממלכת תאילנד, אינה רלוונטית לטענות התובע מאחר וההחלטה ניתנה לגבי תשובות לשאלות שהרלוונטיות שלהן לנושאים במחלוקת במשפט, היתה במחלוקת. בהחלטה מיום 9.9.07 נקבע, כי על התובע לענות לשאלות רלוונטיות לשיטתו בלבד, כלומר שאלות שהרלוונטיות שלהן אינה במחלוקת בין הצדדים.