החלטה בתיק א 42271/03

1.       זו בקשת הבנק - הנתבע 1 לדחות על הסף את תביעתם של התובעים       המשיבים  1-2.

2.       בכתב תביעתם תובעים המשיבים 1-2 מאת המבקש והנתבעת 2 - סך של 1,669,576 ש"ח כהפסדם של התובעים בגין דירה שרכשו "בגבעת אנדרומדה" ביפו, שבנתה הנתבעת 2, ושאותה לא קיבלו התובעים בסופו של דבר, וכן הפסדם של התובעים דמי שכירות של 55 חודשים בגין אי השכרתה של הדירה.

3.       כאמור הנתבעת 2 היא חברה קבלנית אשר בנתה את פרוייקט גבעת אנדרומדה ברח' יפת 38 יפו,  בו רכשו התובעים דירה לעצמם, בין היתר באמצעות הלוואות-משכנתא שנטלו מן הבנק המבקש.

4.       לטענת התובעים, הבנק סרב להעמיד להם את מלוא סכום ההלוואות משכנתא, ובכך "טירפד" את עסקת רכישת הדירה, עד אשר התובעים לא יכלו לשלם לנתבעת 3 את מלוא תמורת הדירה. הדבר ארע לטענת התובעים, כאשר הגיעו למעמד תשלום יתרת הסכום הרכישה בסכום הקטן מסך של 170,000 ש"ח יתרה שלאחריה יכולים היו לקבל לטענתם הבעלות והחזקה. 

5.       אין חולק כי הבנק פתח בהליכי ההוצל"פ למימוש הדירה לכיסוי התחייבות התובעים ומשך 4 שנים עד הגשת התביעה הדירה לא נמכרה ולא הושכרה.

6.       טוענים התובעים כי הבנק איננו משכיר את הדירה שעה שהוא נהנה מרווחי ריבית הפיגורים - באמצעותם מבקש הבנק להשתלט על הדירה כולה.

7.       עוד טוענים התובעים כי גם הנתבעת 2 הציבה תנאים ומכשול להשכרתה של הדירה, ובכך גרמה לאובדן הכנסה ישיר של הנתבעים.

8.       טוענים התובעים כי הנתבעים יחד ולחוד בהתנהגותם אחראים לאובדן הדירה והוצאות התובעים.

9.       בבקשתו טוען הבנק כי במועד הגשת התביעה ואף במועד הגשת הבקשה טרם נגרם נזק כלשהו מאחר והדירה טרם נמכרה והתובעים לא שילמו סכום כלשהו על חשבון חובם לבנק.

10.     מילים אחרות - טוען הבנק - כי התובעים מבקשים להפרע נזק שטרם התרחש בפועל, כאשר מאידך נותרה למשיבים יתרת חוב גבוהה בבנק שטרם שולמה.

11.     במיוחד - טוען הבנק כי היות והנכס טרם מומש ואף לא הושכר, נוכח התנגדות הנתבעת 2 - אין התובעים יכולים לכמת את נזקם וכי הבנק מבקש לדחות את התביעה על הסף לא בגין העדר עילה - אלא בגין העדר נזק.

12.     מכל מקום - טוען הבנק כי אין להטיל על המבקש האחריות והנזק שארע לתובעים לטענתם בגין מכירת נכסים אחרים שהיו להם על מנת לרכוש את הדירה - וכי אין מקום להזקק לתביעה בה מבקשים התובעים להפרע בגין אובדן הדירה בעוד שתשלומים מעולם לא שולמו לבנק.

13.     ההלכה היא ברורה: 

בית המשפט ידחה את התובענה "רק באותם מקרים בהם ברור לו לשופט כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש, על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו.

דחייה על הסף תעשה - רק באם בית המשפט משוכנע שגם אם היה נשמע הדיון לגופו - אחת דינו - להדחות".

ראה : ע"א 335/78 - שאלתיאל ואח' נ' אריה שני ואח' פד"י ל"ו (2) 151,155

14.     בחינת כתב התביעה לצרכי הדיון בבקשה זו היא תוך התייחסות לטענות הנטענות בתובענה כאילו אין מחלוקת על נכונותן. עיון בכתב התביעה מעלה כי עילת התביעה היא לכאורה של הפרת הסכם ע"י הבנק אשר לטענת התובעים גרמה להפרת ההסכם בינם לבין החברה הקבלנית. כן טוענים התובעים כי הבנק פעל בניגוד לחובת הזהירות, וחובת הקטנת הנזק כלפי התובעים.

15.     הנזק לו טוענים התובעים הוא - שווין של שתי הדירות של התובעים, אותן מכרו לצורך רכישת הדירה בגבעת אנדרומדה, בניכוי שתי המשכנתאות שלקחו מן הבנק; עוד מבקשים התובעים לטעון כי אם ייקבע על ידי בית המשפט כי הבנק הפר את ההסכם שהיה לו  עם התובעים - "הרי בכך נשללת זכותו של הבנק לגבות את הסכומים להם הוא טוען".

16.     בשלב זה של הדיון - אין בית המשפט בוחן את השאלה כיצד יוכיחו התובעים את תביעתם - ומה הם סכוייהם להצליח בה.