בש"א, א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
422-97,14684-04
15/09/2008
|
בפני השופט:
ברון צפורה
|
| - נגד - |
התובע:
1. אנואר אלפי
2. נורית אלפי
עו"ד יצחק ז'ילבר חדד
|
הנתבע:
לב יעקב
עו"ד שדות ושות'
|
| החלטה |
מבוא
:
בפני בקשת המבקשים לתיקון כתב תביעה.
המשיב הגיש תגובה, לפיה הוא מתנגד לבקשה מטעמים שפרט בתגובתו.
הרקע לבקשה
:
בין הצדדים שבפני מתנהלים תיקים שונים אשר אוחדו לדיון במסגרת התיק שבכותרת. גיבורי הפרשה הם המבקשים, המשיב ומר פרץ משה, אשר הגישו תביעות הדדיות זה כנגד זה, שעניינן תוקפו של הסכם מכר שנכרת בין המבקשים והמשיב;
בתביעה שהגישו המבקשים, בחודש ינואר 1997, עתרו הם, בין היתר, לסעד הצהרתי, לפיו אין כל תוקף לאותו הסכם מכר, כי המשיב לא זכאי להירשם כבעל הזכויות במגרש נשוא ההסכם וכי פרץ הוא בעל הזכויות במגרש. בכתב התביעה ציינו המבקשים, כי פרץ, מצדו, פנה לבית המשפט בבקשה שלא לבצע את עסקת המכר נשוא ההסכם שבין המבקשים והמשיב (
ה"פ
12/97).
בתביעה שהגיש המשיב, ביום 2.4.97, כנגד המבקשים, פרץ ובנק לאומי למשכנתאות, עתר המשיב, בין היתר, לסעד הצהרתי, לפיו הסכם המכר תקף וכי זכויות המשיב במקרקעין קודמות וגוברות על זכויותיו של פרץ (
ת"א
422/97).
בתביעה שהגיש פרץ, ביום 28.12.97, כנגד המשיב, עתר פרץ למחיקת תביעת המשיב ולקבלת סעד כספי (
ת"א 1764/97).
כאמור, שלוש התובענות הנ"ל אוחדו לדיון במסגרת התיק שבכותרת.
במהלך הדיון בתיק שבכותרת הודיע פרץ לבית המשפט, כי הוא בא לכלל מסקנה כי המקרקעין נשוא המחלוקת נמכרו כדין למשיב וכי אין ברצונו להמשיך וליטול חלק בהליכים המשפטיים (בקשה מיום 4.9.02). פרץ אף ביקש מבית המשפט ליתן פסק דין על דחיית התובענה שהגיש כנגד המשיב ועל קבלת התביעה שהגיש נגדו המשיב. ואכן, תביעתו של פרץ נדחתה ותביעתו של המשיב כנגד פרץ התקבלה, כמבוקש על ידי פרץ (החלטה מיום 12.9.02).
על רקע האמור, הגיש המשיב בקשה למחיקת תביעת המבקשים (היא ה"פ 12/97) על הסף, זאת על רקע חזרתו של פרץ מהטענות שהעלה ביחס למקרקעין נשוא הסכם המכר ומחיקת התובענה שהגיש. בבקשתו טען המשיב, כי משויתר פרץ על זכויותיו במקרקעין, ממילא לא תוכל תביעתם של המבקשים להתקבל (בקשה מיום 6.11.02).
לאחר דיון בבקשת המשיב, החלטתי למחוק את התובענה על הסף (החלטות מיום 19.12.02 ומיום 15.10.06). המבקשים ערערו על החלטותיי ובית המשפט העליון קיבל את ערעור המבקשים, ביטל את פסק הדין והורה על החזרת התיק לדיון בפני (פסקי דין מיום 20.12.05 ומיום 5.3.08).
ביום 26.5.08 התייצבו הצדדים בפני וב"כ המבקשים ביקש כי אפסול עצמי מלדון בתיק. עוד ציין ב"כ המבקשים כי בכוונתו לתקן את כתב התביעה. ביום 19.6.08 דחיתי את הבקשה לפסילה והתיק נקבע לתזכורת נוספת.
ביום 14.7.08 התייצבו הצדדים לישיבת התזכורת וב"כ המבקשים שב וחזר על כוונתו לתקן את כתב התביעה. בהתאם להחלטתי, הגישו המבקשים את הבקשה דנן.
טענות הצדדים
:
בבקשתם טוענים המבקשים, כי מחיקת תובענת פרץ גורמת לכך כי מספר עילות, טענות וסעדים, אשר הינם בבחינת "לב ליבה של ההתדיינות בכלל ושל אלה המבססים עמדת המבקשים בפרט" לא ידונו בשל המחיקה (במאמר מוסגר יצוין, כי בבקשתם מתייחסים המבקשים, ככל הנראה בשל טעות, לתיק אחר שהגיש פרץ כנגד המשיב, הוא
ת"א 22174/95, בציינם כי התיק הנ"ל הוא שאוחד עם יתר התיקים במסגרת התיק שבכותרת ולא כך הוא, כאמור). המבקשים טוענים כי די לעיין בתובענת המבקשים כדי לראות שללא הטענות המופיעות בתובענת פרץ אין ולא יכול להיות לה ערך משפטי ממשי לגבי חלק נכבד מתוכנה של תובענה זו. לטענתם, תובענת המבקשים אינה מכילה אף לא חלק קטן ובוודאי שלא המהותי של השאלות השנויות במחלוקת, אשר ניתן היה לדון בהן אך ורק אם הייתה נשארת תובענת פרץ על כנה והיה נידון גם האמור בכתב הגנתו שהוגש בתגובה לתובענת המשיב נגדו. המבקשים מוסיפים, כי בנסיבות דנן לא מדובר בעובדות חדשות אשר התרחשותן ו/או גילוין עתה מחייב תיקון כתב התביעה, אלא מדובר בעובדות, עילות וטענות שנפרשו בבית המשפט בתיקים שאוחדו ורק כתוצאה ממחיקת תובענת פרץ עלולה להימנע התדיינות והכרעה בעובדות, עילות וטענות אלה.
המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, כל העובדות והטענות אותם חפצים המבקשים להוסיף היום לתובענה שהגישו נוגעות למערכת היחסים שבינם לבין המשיב והן היו ידועות למבקשים ביום הגשת התובענה, בשנת 1997. לטענתו, תמוהה היא טענת המבקשים, לפיה כיום הם חפצים להסתמך על טענות אלו, על אחת כמה וכמה כאשר טענות אלה הועלו בתובענת פרץ, אשר הוגשה ונמחקה בשנת 1995. ממילא, ככל שאכן היה באותן "עילות טענות ונימוקים" משום חידוש עבור המבקשים, הרי שיכלו הם לעתור לתיקון המרצת הפתיחה ביחס לאותן עובדות ועילות עוד בשנת 1997 ולא אחד עשר שנים לאחר מכן, מבלי ליתן כל הסביר המניח את הדעת להשתהות ארוכה זו, לא כל שכן "טעם מיוחד, כמצוות תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984. המשיב מוסיף וטוען, כי היענות לבקשה תגרום למשיב נזק רב ובלתי הפיך, באשר תיקון כתב התביעה כמבוקש יביא לשמיעת התיק מבראשית, זאת שעה שאנו מצויים אחת עשרה שנים לאחר שההליך החל.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, מצאתי לנכון
לדחות את הבקשה ונימוקי המשיב מקובלים עלי לעניין זה.