החלטה בתיק א 42064/04

בפני בקשה לסילוק התובענה על הסף ולחילופין בקשה לעיכוב הליכים.

רקע עובדתי:

המבקשת 1 (להלן: תובעת 1), רכשה ביום 29.8.01 מהמשיב מניות בחברת חרושת ציוד מערכות למינריות (1990) בע"מ (להלן: "החברה").

בהסכם מכירת המניות (להלן: "הסכם המכירה"), נקבעה התמורה שעל הקונה - המבקשת לשלם למוכר - המשיב, בגין המניות.

אחת ההתחייבויות של החברה שנזכרה בהסכם המכירה ואף במאזן סקור של רו"ח, הייתה תביעה שהוגשה נגד החברה על ידי חברת קורקט, ע"ס 200,000 ש"ח.

בסעיף 2 י"ג להסכם המכירה נקבע, ביחס לתביעה זו, כי לא תחשב כהתחייבות של החברה, ואם החברה תחויב לשלם בגינה - ישפה המשיב את החברה על סכום פסק הדין במלואו.

לאחר חתימת הסכם המכירה, התגלעו בין הצדדים חילוקי דעות, הוגשו תביעות, ובסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכם פשרה, שנחתם ביום 7.7.03 (להלן: "הסכם הפשרה").

סעיף 4 להסכם הפשרה,שהינו הסעיף הרלבנטי לעניין שבמחלוקת קובע כי:

"הסכם זה מביא לסיומן של כל המחלוקות הקיימות,ככל שקיימות בין הצדדים, לרבות בתיק זה ובבית הדין לעבודה, תיק הוצל"פ 8-03-25429-01והצדדים מוותרים על כל תביעה או טענה כנגד השני מעבר להסכם זה".

ביום 9.2.04 הגיש המשיב נגד המבקשים תובענה בדרך של המרצת פתיחה, בה עתר כי בית המשפט יצהיר כי הוא זכאי לקבל או לתבוע 200,000 ש"ח מהמבקשים.

ביום 31.5.04 החליטה כב' השופטת רונן , על פי בקשת המשיב, להעביר את התביעה לפסים של תביעה רגילה.

טענת המבקשים:

לטענתם, הגשת תביעה זו של המשיב, בגין עילה שגם לשיטתו נולדה לפני חתימת הסכם הפשרה, הינה פרק נוסף וחסר תום לב על פניו במסכת ההליכים המשפטיים שהגיש בשעתו נגד המבקשים ושהסתיימו בהסכם פשרה. ( ראה סעיף ד' לבקשה).

תביעה זו, לטענת המבקשים, חותרת תחת עקרונות היסוד של דיני החוזים בכלל וחוזי הפשרה בפרט.

המבקשות הביאו כסימוכין לדבריהן את דברי כבוד הנשיא גורן ממנו עולה כדלקמן:

"אחת ממטרותיה העיקריות של פשרה היא למנוע תביעות נוספות בעתיד

בקשר לעניין נושא הפשרה.

מנקודת המבט של הצדדים להסכם הפשרה, תכונת הסופיות היא חיונית.

ההגנה על ערך הדבר סופיותן של פשרות חיונית, כדי להגשים את