1. לפניי שתי תביעות לפיצויים בגין ליקויי בניה בדירת המשיבים 1-2 ובדירת המשיבה 3, ברחוב שירת אסתר 2 בפתח-תקוה.
2. המבקשות עותרות לדחייה על הסף של התביעה כנגדן, מן הטעם שזו אינה מגלה יריבות ו/או עילה בינן לבין המשיבים.
3. המבקשות מציינות כי אינן קשורות בקשר חוזי עם המשיבים וטוענות, כי לא יעלה על הדעת שרוכש דירה התובע את הקבלן בגין ליקויי בניה שהתגלו בדירה, יצרף לתביעתו את הרשות המקומית ואת הועדה המקומית לתכנון ולבניה, אך משום שניתן על-ידי מי מהן ההיתר לבניית הבניין.
4. המשיבים טוענים מנגד, כי המבקשות, כל אחת בתחום סמכותה, אישרו את הבניין לאכלוס וזאת בניגוד לכללי הבטיחות ובניגוד לתפקידן וסמכותן. לשיטתם, התביעה כנגד המבקשות הינה בעילה נזיקית ולא חוזית, וכי נוצרה, בין היתר, בגין מחדלי המבקשות באי פיקוח כנדרש ובמתן אישור אכלוס למרות הבניה המסוכנת והבלתי תקנית.
דיון והכרעה
5. ידוע, כי בית המשפט רשאי למחוק כתב תביעה אשר אינו מראה עילת תביעה בהתאם לתקנת 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. התקנה האמורה מיועדת למנוע בזבוז זמן שהיה נגרם לבית המשפט על-ידי בירור תובענה שתוצאתה ידועה מראש, ולעקור את התביעה מן השורש בטרם תישמע (זוסמן, בעמוד 384).
6. המבחן הנקוט הוא, האם יהיו זכאים התובעים לקבל את הסעד המבוקש על-ידם, בהנחה שיוכיחו את כל העובדות הנכללות בתביעה (ד"ר י. זוסמן
סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), בעמ' 383-384).
7. עיון בכתבי התביעה מלמד, כי התביעות הוגשו כנגד שורה של גורמים שנטלו חלק בהקמת הפרויקט: החברה שמכרה למשיבים את הדירות, הקבלן המבצע אשר בנה בפועל את הבניין, האדריכל אשר תכנן אותו וערך את הבקשה למתן היתר בניה, והחברה שביצעה עבודות הנדסה ופיקוח על הבנייה בבנין.
8. בנוסף, נתבעו גם המבקשות, אשר בתחומן בוצעה הבניה מושא התביעות, תוך שנטען לגביהן, כי"
היו צריכות לפקח על הבניה, לאסור איכלוס של הבנין אלא לאחר בדיקה שהבנין אינו מסוכן וראוי לאכלוס, לבדוק תוכניות בטרם אישורן ולאשרן רק לאחר שהוכח להן כי הן מצויות בהתאמה לתקנות התכנון והבניה ולכל דין". עוד נטען, כי המבקשת 1 אחראית גם על מבנים מסוכנים בתחומה, ומוסמכת למנוע סיכונים בגינם, קל וחומר שלא לאשרם.
9. כנגד המבקשות מועלות טענות בדבר רשלנותן בכל הקשור למתן היתר בניה, אי בדיקת תוכניות, אי פיקוח על הבניה ואישור מבנה ואכלוסו כאשר הוא בבחינת מבנה מסוכן הבנוי בניגוד לדין, כן נטען להעלמת מידע חיוני שהיה ברשות המבקשות בקשר לאי עמידות ציפוי הבניין בהוראות התקנים ויצירת סיכון בטיחותי לחיי אדם, אי מילוי תפקידן בכך שלא מנעו את אכלוס הבניין כמתבקש בנסיבות אלה, ולהתרשלות בגין הנפקת תעודת גמר למבנה על אף הליקויים הבטיחותיים והאחרים הידועים להן.
10. ואולם, הנזקים עליהם מצביעים המשיבים, כמפורט בחוות הדעת שהוגשו מטעמם, הינם, רובם ככולם, ליקויים פנים-דירתיים, כדוגמת ליקויים במחסן, מעקה מרפסת סלון, הגבהה במרפסת, אדני חלונות, דלת הכניסה, אוורור, גודל חדר השירותים, ממ"ד, רוחב פרוזדור, ריצוף וחיפוי, צבע וטיח פנים, ציפוי חוץ, חלונות, דלתות פנים וחוץ, חשמל, מסתור כביסה, כלים סניטרים, זיגוג ורטיבות.
טענות אלו יש להפנות כנגד הגורמים האחראים שעסקו, במישרין או בעקיפין, בבנייה ו/או בתכנון הדירות ואשר בגין עבודתם הרשלנית נגרמו למשיבים אותם הנזקים.
11. ספק בעיני, אם בכל הקשור למתן היתרי בניה, אי בדיקת התוכניות ואי פיקוח על הבניה, גם אם יוכיחו המשיבים טענותיהם הנ"ל, יחובו המבקשות בסעד הכספי שנתבקש כנגדן.
12. כך גם לגבי טענות המשיבים המתייחסות לשלב שלאחר השלמת הבניה, דהיינו, בהתייחס לאכלוס הבניין והנפקת תעודת הגמר על אף הליקויים הקיימים בו, שכן לא נתבע כל סעד המתייחס לעילות אלו .
13. בעל דין החפץ להגיש תביעה, חייב לבססה ולקשור את היריבות כהלכה. אם מתוך עיון בכתב התביעה לא עולה, כי אם יינתן לראיות התביעה מלוא המשקל - יחובו המבקשות בדין, הרי שאין כל צידוק להעמידן בסד של דיון משפטי.
14. יחד עם זאת, הואיל וסילוק התביעה על הסף הוא סעד קיצוני ומרחיק לכת, שפירושו סגירת שערי בית המשפט בפני התובע, מבלי שהיה לו יומו בבית המשפט. על בית המשפט לנהוג במשנה זהירות בבואו לשקול באם להפעיל את סמכותו בבקשה כזו, ולהורות כן, רק אם בשום פנים ואופן לא יכול התובע לקבל את הסעד שהוא מבקש על-פי העובדות והטענות העולות מתביעתו(ראה: ע"א 335/78
שאלתיאל ואח' נ' אריה שני ואח', פ"ד לו(2) 151, בעמ' 155-156, כב'השופטת שטרסברג-כהן ברע"א 1689/97
גראונד א.ש. בע"מ נ' אדם טבע ודין, תק-על 97(2), 174, י. זוסמן
סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), בעמ' 384-385).
16. לאחר ששקלתי את הדברים ובחנתי את עילות התביעה כנגד המבקשות, אני מוצאת לנכון להתנות את המשך ניהול ההליכים המשפטיים כנגדן בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיהן בסך של 6,000 ש"ח. לא תופקד הערובה בתוך 30 יום מהיום, אראה את המשיבים כמסכימים למחיקת המבקשות מהתביעות דנן.
ניתנה היום טו' בשבט, תשס"ו 13 בפברואר 2006) בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.