החלטה בתיק א 40099/07

בפני בקשה לסילוק תביעה על הסף' מחמת התיישנות.

התביעה:

התביעה הוגשה ביום 18.6.07 בגין הסך של 212,827 ש"ח.

הנתבע 1 הוא אביו של הנתבע 2. הנתבעת 3 היא רעייתו של הנתבע 2.

התובעת, היא חברה העוסקת במכירה והתקנה של מערכות שמע , בקרה, תאורה וחשמל.

לטענת התובעת, הנתבעים הזמינו וקיבלו ממנה במועדים שונים, ציוד ושירותים אשר בגינם נותרו חייבים לה את סכום התביעה.

לטענתה, בתקופה שבין שנת 1999 לבין שנת 2003, הזמין הנתבע 1 ציוד ושירותים שונים שסופקו והותקנו לבקשתו.

ההתקנה הסופית נעשתה בחודש דצמבר 2003, זאת על פי סעיף 6 לכתב התביעה.

כנספח א' צרפה התובעת כרטסת המצביעה על יתרת חוב בסך 47,388 ש"ח נכון ליום 18.12.03.

כנספח ב' צרפה התובעת את כרטסת הלקוח אצלה, לטענתה הכרטסת הינה על פי החשבוניות שהונפקו ונמסרו ללקוח.

אשר לנתבעים 2 ו- 3, נטען כי אף הם הזמינו ציוד ושירותים מהתובעת, אשר סופק והותקן בשנים 2000 עד 2003. ראו סעיף 8 לכתב התביעה.

לטענת התובעת, גם לאחר מכן ניתנו לנתבעים הללו שירותים שונים שתמורתם לא שולמה.

התובעת צרפה כנספח ג', מפרט חשבון של הנתבעים 2 ו- 3 מיום 9.1.04 וכן העתק כרטסת הנה"ח, לטענת התובעת על פי החשבוניות שהונפקו ונמסרו לנתבעים אלה, כנספח ד'.

התובעת, לגרסתה,  סברה כי החוב ייפרע, אך משלא נעשה הדבר, שלחה מכתב דרישה מיום 25.1.07, אשר צורף כנספח ה' לכתב התביעה.

התובעת מסרה לטענתה, לנתבע 1 ולנתבע 3, מסמכים המעידים על קיום חוב.

משלא בוצע פירעון, שיגרה התובעת מכתב התראה נוסף ביום 7.6.07, נספח ו' לכתב התביעה.

בהעדר הפירעון, הוגשה התביעה, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית.

הבקשה:

הנתבעים טענו, כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת התיישנות.