החלטה בתיק א 37670/06

ביום 24.3.04 היה לנתבעים חוב כלפי הבנק התובע (להלן: "הבנק") בשיעור הנקוב בהסכם הקרוי "הסדר חוב" (להלן: "ההסדר") אשר צורף לכתב התביעה שהוגש על ידי הבנק ב"סדר דין מקוצר" (נספח ג' לכתב התביעה); הנתבע מס 2, הוא המבקש בבקשת הרשות להתגונן נשוא החלטה זו (להלן: "המבקש"), מאשר את ההסדר ואת שיעורי החוב המפורטים בו (נספח ד' לתצהיר המבקש; סעיף 6 לסיכומי טענות המבקש).

מספר נושאים מועלים על ידי המבקש כבסיס להגנתו מפני התביעה ונראה שמהראוי לאפשר לו להתגונן על פיהם כפי שלהלן.

עניין אחד הוא בכך שהבנק, ברשלנות נטענת (ויאמר, כי בשלב זה לא  הופרכה הטענה), לא חידש ערבות בנקאית שניתנה לו כבטוחה על ידי אביו מי שהיה שותפו של המבקש והוא הנתבע מס' 1 בתביעה  מר בורשוק ג'ורג' (להלן: "בורשוק"), על סך של -.100,000 ש"ח ובכך גרם לפקיעת בטוחה כאשר לטענת המבקש, ביחסים שבינו לבין בורשוק, היה על זה לפרוע את החוב לבנק.

הבנק מאשר כי אכן לא חודשה על ידיו הערבות הבנקאית הנ"ל, כפי מכתבו נספח ז' לתצהיר המבקש; לגישת הבנק, למרות התרשלותו הנטענת, אין למבקש עילת הגנה הואיל ובמסגרת ההסדר הוא ויתר על כל טענה כלפי הבנק בכל הנוגע לחובו (סעיף 9 להסדר, סעיף 1 לסיכומי טענות הבנק).

אין לבנק תשובה לטענות המבקש לכך שלא נודע לו על אבדנה של הערבות אלא בעת שקבל מכתב התראה מהבנק, סמוך להגשת התביעה (סעיפים 14 עד 18 לתצהירו) וכי הבנק הטעה אותו בכך שלא גילה לו על אי חידוש הערבות הבנקאית עובר לחתימת ההסדר על ידיו והוא מבטל את ההסדר או רואה את ההסדר כמבוטל עקב הטעיה זו.

ספק אם תצא תועלת רבה למבקש מביטול ההסדר שכן אז יעמוד כל החוב  כנגדו, כשהוא נושא ריבית שלפי מסמכי פתיחת החשבון בבנק (נספח א' לכתב התביעה), בכפוף לטענותיו באשר לערבות הבנקאית.

מכל מקום, בשלב זה, אין לשלול את האפשרות שקמה לנתבע הגנה עקב פקיעת הבטוחה הנ"ל כשהיא נסמכת לאי מסירת המידע על ידי הבנק עובר לחתימת ההסדר ולביטול ההסדר כתולדה או כהודעה מובנית מהגשת הבקשה למתן רשות להתגונן.

אין ממש, מאידך, בטענותיו הכלליות של הנתבע לעניין היותם של סעיפים שונים במסמכי פתיחת החשבון בגדר של "סעיפים מקפחים" בחוזה אחיד היות ואין קשר של ממש בין טענותיו לעניין התביעה ובין טענותיו לעניין אותם סעיפים מחד, וכן מאחר והתביעה, נסמכת בעיקרה על ההסדר ותנאיו ואין ההסדר, על פניו, מהווה "חוזה אחיד"; אוסיף עוד, אולי למעלה מהדרוש, כי לטעמי ויתור על טענות שונות של המבקש  ושל הנתבע הכלול במסגרת הסדר חוב אינו תנאי מקפח והוא לגיטימי מאחר והסדר החוב פשוטו כמשמעותו, הסדר של חוב שבעקבותיו אמורים הצדדים שלא להעלות יותר טענות קודמות בהקשר לעניינים שקדמו לו.

טענה נוספת של המבקש נוגעת לכך שהבנק לא גילה לבית המשפט כי חלק מסכום החוב נפרע בשיקים ששולמו על ידי בורשוק אינה זוכה לתשובה ראויה בסיכומי טענות הבנק; לדברי הבנק מדובר ב"ספקולציות" של המבקש ואולם לא הצלחתי להבין  טענה או גישה זו, כאשר לבנק המידע המדויק על הסכומים ששולמו לו, אם שולמו לו, לפירעון החוב הנטען על ידי  בורשוק ועל כן טענה חסרת כל משמעות כזו מולידה אפשרות שאכן צודק המבקש וכי הבנק לא הביא בחשבון לטובת המבקש בכתב תביעתו את הסכומים ששולמו על ידי בורשוק.

הוא הדין ובעקבות אותה גישה של הבנק (ראה סעיף 6 לסיכומי  הבנק) לעניין חישובי הריבית.

המבקש מצביע על כך שאין קורלציה בין שיעורי הריבית כפי הגדרתה בהסדר ובין שיעור הריבית כפי שנתבעו על פי אישור פקיד הבנק הנספח לכתב התביעה (נספח ז'); ביתר פרוט: נספח ז' הנ"ל מתייחס לריבית המקסימלית הנהוגה בבנק לעניין "חשבונות קשיי גביה", כפי המפורט שם, וחובו של המבקש חושב על פי ריבית זו; סעיף 6 להסדר קובע כי פיגורים בתשלומים על פיו ישאו ריבית בשיעור הריבית החריגה הנהוגה בבנק, ולפי פרסומי הבנק שצורפו כנספח ט' לתצהיר המבקש, מדובר בשיעור ריבית נמוך יותר באופן משמעותי.

כאמור גם לעניין זה לא מצאתי תשובה נאותה בסיכומי טענות הבנק.

שאלה אחרת היא כיצד יוכל המבקש לסמוך על שיעורי הריבית הנקובים בהסדר, אם תתקבל טענתו לפיה ההסדר בטל או בוטל על ידיו במסגרת בקשתו הנוכחית, וזו השאלה שהובעה על ידי לעיל, אולם לא לי לפתור שאלה זו, ובוודאי לא בשלב זה.

אני מקבל על כן את הבקשה ומתיר למבקש להתגונן בשלשה עניינים אלה.

קדם המשפט יהיה ביום 7.1.07 שעה 11.45.

המזכירות תעביר  העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים בדואר.

ניתנה בלשכתי, היום ט"ו בכסלו, תשס"ז (6 בדצמבר 2006) בהעדר הצדדים