החלטה בתיק א 37213/05

בפניי בקשה לדחיית התביעה על סף מחמת התיישנות.

התובע הגיב לבקשה וב"כ הנתבעים הגיב לתגובת התובע.

טענות הנתבעים:

הנתבעים טוענים כי המדובר בתביעה כספית המבוססת על הסכם מכר דירה משנת 1994.

על פי הסכם המכר המועד לתשלום האחרון בעבור התמורה, הוא מועד התגבשות העילה, היה ביום 1.11.94.

התביעה הוגשה ביום 7.7.05, ולפיכך, התיישנה.

טענות התובע:

התובע טוען כי יש לדחות את הבקשה בהעדר קיומו של ייפוי כוח מטעם הנתבעים לבא כוחם.

עוד נטען כי יש לדחות את הבקשה בהעדר צירוף תצהיר.

לגופו של עניין נטען כי הואיל ורישום הדירה בלשכת רישום מקרקעין לא הושלם, והואיל והתמורה הייתה בעבור החזקה ורישום כל הזכויות בדירה על שם הקונה, הרי טרם חלף המועד להגשת התביעה.

התובע טוען כי עסקה במקרקעין טעונה ברישום, מאחר והדירה לא נרשמה על שם הנתבעים, הרי העסקה טרם הושלמה, וניתן לגבות את החוב שנותר בגין התמורה החוזית בעת רישום הזכויות.

כלומר, לטענת התובע מועד התגבשות העילה כנגד הנתבעים הינו מועד רישום הזכות על שמם בלשכת רישום מקרקעין.

דיון:

לעניין העדרו של ייפוי כוח.

עו"ד רונן מנשה הופיע בשם הנתבעים בדיון שהתקיים בתיק זה לכן הטענה כי אינו מייצג את הנתבעים אינה במקומה.

לעניין העדר תצהיר, הבקשה הינה לדחיית התביעה על סף בגין התיישנות, בקשה מסוג זה אינה יכולה להיות מבוססת על עובדות, שלשם הוכחתן מצורף תצהיר, אלא על בחינת כתב התביעה בלבד. לכן, טענה זו נדחית.

לגוף הבקשה - התיישנות;

בחינת התביעה מעלה כי התביעה הינה לתשלום יתרת סכום חוזי שנקבע כתמורה בגין מכר דירה, על פי הסכם מכר שצורף לכתב התביעה.

על פי האמור בכתב התביעה נותרו הנתבעים חייבים בגין התמורה סכום של 35,000 ש"ח.