החלטה בתיק א 36287/04

1.         בפניי בקשה של הנתבע לגילוי מסמכים מוקדם במסגרת הליך של בקשת רשות להתגונן.

2.         התביעה הוגשה בגין חוב בחשבונו של הנתבע המתנהל אצל הבנק התובע ( להלן: "הבנק").

3.         ואלה המסמכים שגילויים מבוקש: דפי חשבון מיום 7.2.1999 ועד ליום 5.1.2006; הודעות חיוב ריבית לשנים 1999, 2000, ו- 2006; תוכניות חסכון, הסכמי הלוואה ולוחות סילוקין, לרבות מסמכי שעבוד, פקדונות או פק"מ כבטחונות.

4.         הבנק מתנגד לבקשה. לטענת בא כוחו, דפי החשבון נמסרו כולם עוד בחודש ינואר 2006; הודעות החיוב בריבית נמסרו עוד בחודש מאי 2006; יתר המסמכים המבוקשים כלל אינם רלבנטיים והדרישה לגילויים היא בבחינת מסע דיג פסול.

5.         בתשובתו מודה הנתבע כי דפי החשבון אכן נמסרו לו, לשיטתו, רק בחודש נובמבר 2006, והוא הדין בהודעות החיוב בריבית, אך שאר המסמכים טרם נמסרו לו. לדבריו, לא ניתן לחלוק על כך שהמסמכים החסרים דרושים לו על מנת לבסס את הגנתו.

6.         הכלל הוא שלא הרי גילוי מסמכים מוקדם, בטרם ניתנה לנתבע רשות להגן, כהרי גילוי מסמכים לאחר שהנתבע חצה את המשוכה המקדמית וקיבל רשות להגן. כפי שציינתי בת"א (שלום ת"א) 51767/05 בנק דיסקונט נ' תלמי איתי תק-של 2006(2), 7463,עמ' 7464:

" הליך של גילוי מסמכים מוקדם בשלב בו טרם ניתנה רשות להגן, נועד בראש ובראשונה על מנת שהנתבע יוכל להבין כיצד חושב סכום התביעה נגדו, ואין הוא מהווה תחליף להליך גילוי מסמכים היה ותינתן רשות להגן. ראה פסק דינו של כב' השופט אילן שילה בתיק בש"א (ת"א) 14218/03 בנק הפועלים בע"מ נ' עזבון המנוח הבי ז"ל: "הפתרון שהציע השופט ד"ר לוין, ושהתקבל בפסיקת בית המשפט העליון לאחר מכן ... איננו מקדים את הליך גילוי המסמכים ואיננו תחליף לו. גילוי מסמכים ועיון בהם נותרו הליכים שיידונו בקדם משפט ולאחר מתן רשות להתגונן. הנתבע אינו זכאי בשלב מוקדם זה שלפני בקשת רשות להתגונן אלא לקבל מסמכים מסוימים שיש בהם כדי להסביר את דרך חישוב סכום התביעה וכן מסמכים מיוחדים אחרים, שלכל אחד מהם על הנתבע לפרש את הרלבנטיות שלו ואת הצורך בו, ולשכנע את בית המשפט בקושי שהוא ניצב לפניו בבואו לבקש רשות להתגונן מבלי שהוא יכול לעיין באותו מסמך." על כן, אין די בעצם הגשת דרישה גורפת לגילוי מסמכים, ויש לפרט לגבי כל מסמך ומסמך מדוע הוא נדרש באמת ובתמים לצורך בדיקת סכום התביעה. בנוסף, יש להראות כי המסמכים הדרושים אכן אינם מצויים בידי הנתבע, שכן תכלית הגילוי אינה להכביד על התובע ולהתישו, אלא לאפשר לנתבע לכלכל את הגנתו. הנתבע למעשה אינו יודע האם אכן נפל רבב באופן פעילותו של התובע בחשבון נשוא התביעה, והוא בבחינת מי ששולח את לחמו על פני המים בהעלאת דרישה גורפת ובלתי סבירה על פניה לקבלת מסמכים רבים מאוד, מאז נפתח החשבון."

במקרה דנן, אמנם אין המדובר בדרישה גורפת, אך עדיין, צריך היה הנתבע להראות מה הקשר בין טענות הגנתו לבין המסמכים שגילויים נדרש, וכזאת לא עשה.

כפי שציינתי בת"א (שלום ת"א) 14364/05 בנק הפועלים סניף הצומת נ' דניאל מ.פ.בע"מ תק-של 2006(2), 24306,עמ' 24308:

" ... ויש לפרט לגבי כל מסמך ומסמך מדוע הוא נדרש באמת ובתמים לצורך בדיקת סכום התביעה ומדוע לא ניתן להתגונן בלעדיו. בנוסף, יש להראות כי המסמכים הדרושים אכן אינם מצויים ממילא בידי הנתבע, שכן תכלית הגילוי אינה להכביד על התובע ולהתישו, אלא לאפשר לנתבע לכלכל את הגנתו."

7.         מתוך התצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן עולה כי טענת ההגנה היחידה של הנתבע היא שעם תום פעילותו בחשבון, לא נותרה בו יתרת חובה כלשהי. לכאורה, אין כל קשר בין המסמכים שגילויים שנוי במחלוקת, לבין טענת ההגנה של הנתבע. על כן, די בגילוי דפי החשבון והודעות החיוב בריבית כדי שהנתבע יוכל לכלכל את הגנתו ולהבין על יסוד מה נטען כלפיו לקיומו של החוב נשוא התביעה.

8.         אשר על כן, הבקשה נדחית. הנתבע ישלם לבנק הוצאות הבקשה בסך 1,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.

9.         המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום כ' בטבת, תשס"ז (10 בינואר 2007) בהעדר הצדדים הנ"ל.  

                                                                                                __________________

                                                                                                        חגי ברנר, שופט