החלטה בתיק א 36192/06

כללי

בפניי בקשה לביטול פסק דין, אשר ניתן כנגד המבקשים בהיעדר התייצבות לישיבת יום 2.1.07.

המבקשים טוענים, כי היעדר ההתייצבות לדיון נבע מחוסר תום לב ובהיעדר קבלת זימון לאותו דיון. לפיכך, זכאים הם, לשיטתם, לביטול פסק הדין מתוקף חובת הצדק.

לחילופין, עותרים הם לביטול פסק הדין מתוקף שיקול דעת בית המשפט, נוכח קיומם של סיכויי הגנה טובים, לטענתם.

הבקשה נתמכה בתצהירו של הנתבע 2, אשר חזר מילה במילה על נוסח הבקשה, לרבות הפניות משפטיות.

כמו כן, צורף תצהירו של עו"ד גאנם אבו ריא,(כתוארו אז), אשר יקרא להלן ולמען הבהירות: "עו"ד אבו-ריא".

לטענתו של עו"ד אבו-ריא, הוא לא קיבל הודעה על התאריך החדש ולכן לא התייצב. לטענתו בסעיף 3 לתצהירו, החובה להודיע לו על התאריך החדש היתה מוטלת על ב"כ התובעת, שיזמה את שינוי המועד.

מנגד, טענה התובעת בתגובתה, כי דין הבקשה להידחות.

בתמצית, טענות התובעת הן:

ראשית, כי המבקשים הגישו את הבקשה שבנדון, לאחר שחלף המועד להגשתה ומבלי שהוגשה בצידה בקשה להארכת מועד.

שנית, טוענת התובעת , כי המבקשים הסתירו נתונים משמעותיים בדבר מחדליהם הרבים בתיק זה.

שלישית, משום שהמבקשים לא הניחו תשתית עובדתית מספקת בדבר סיכויי הגנתם.

השאלות המצריכות הכרעה

1.         האם יש מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק?

זוהי השאלה המהותית בה יש לדון. אם אכן לא ידע ב"כ הנתבעים על מועד הדיון, ולא היה עליו לדעת, ממילא, אין מקום להטיל עליו נטלים פרוצדורליים. אם התקיימו התנאים המצדיקים ביטול פסק הדין מחובת הצדק, יכשיר הדבר, לטעמי, גם הגשה מאוחרת של בקשה זו.

2.         האם הוגשה הבקשה באיחור?

שאלה זו תתעורר, רק אם יימצא כי אין מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. במקרה זה, אבחן את מועד הגשת הבקשה, מול מועד מסירת ההמצאה / הידיעה אודות קיום פסק הדין ואבחן אם יש מקום לרפא את הפגם, אם קיים, בהוצאות.

3.         האם יש לבטל את פסק הדין מתוקף שיקול דעת בית המשפט?

שאלה זו תתעורר, לאחר שיטופל נושא הארכת המועד ובשים לב לטענות המבקשים.

אבחן את השאלות אחת לאחת.

ביטול מחובת הצדק

תחילה, יש לבחון שאלה מהותית זו. יצוין, כי הדיון היה קבוע, מלכתחילה, ליום 18.12.06. ב"כ הצדדים לא התייצבו לאותה ישיבה.