בפני מונחת בקשת רשות להתגונן מטעם המבקש, כנגד תביעה כספית בסך של 49,140 ש"ח, שהוגשה נגדו.
טענות המבקש
המבקש הינו הבעלים של חברת בעז מאירי הפקות בע"מ. בחודש אוגוסט 2003 התקשרה החברה עם המשיבה, בקשר למתן שירותים משפטיים. בחודש אפריל 2004, נקלעה החברה לקשיים. בעקבות זאת, נפגש הנתבע בתחילת אפריל, עם עו"ד איתי גזית ועו"ד רן שחר, במשרדם בת"א.
באותה פגישה, הסביר להם את מצב החברה ואת הקשיים שאליהם נקלעה ובמעמד זה הודיע להם על הפסקת כל ההתקשרות עימם, מאחר ולא יהיה באפשרות החברה לעמוד בתשלום לעורכי דין.
בחודש אפריל 2004, הסתיים הסכם למתן שירותים משפטיים ולפיכך, אין למשיבה כל עילת תביעה לתשלום שכ"ט לאחר מועד זה.
כל התשלומים למשיבה, עד להפסקת ההסכם בחודש אפריל, שולמו במלואם.
באותו מעמד, הציעו עו"ד גזית ושחר, לסייע למבקש בהמשך, ללא כל תשלום, בתקווה שכאשר החברה תשתקם, יוכלו לשוב ולהיות יועציה המשפטיים של החברה. הואיל וההסכם המהווה את בסיס התביעה הובא לידי סיום ע"י הצדדים בחודש אפריל 2004, אין בסיס לתביעה המתייחסת כולה לשכ"ט בגין שירותים שניתנו לאחר חודש אפריל.
יתר על כן, כאמור בסעיף 6 להסכם המצורף לכתב התביעה, ההסכם הינו לשלושה חודשים בלבד, אשר בסיומם יתקשרו הצדדים בהסכם סופי. יצויין, כי הסכם הסדר תשלום סופי כאמור בסעיף 6לא נחתם מעולם.
תוקף ההסכם פג בחודש נובמבר 2003, בעוד עילת התביעה נוגדת לשירותים משפטיים שניתנו החל מחודש אפריל 2003.לכן, גם אם היה קיים חוב כלשהו (דבר המוכחש מכל וכל), הרי החלק הארי של סכום החוב היה צריך להיות של החברה אשר לא צורפה כלל כנתבעת לכתב התביעה.
בהעדר ציון מהו סכום החוב בו חב הנתבע, מתוך סך כל התשלומים בגין שירותים משפטיים, אשר ברובם ניתנו לחברה, התביעה אינה תביעה לסכום קצוב ועל כן, אינה כשירה להידון במסגרת סדר דין מקוצר.
טענות המשיבה
לטענת המשיבה, אין כל מחלוקת באשר לחבותו של המבקש כלפי המשיבה, חבות הנובעת מהסכם שכ"ט עליו חתם המבקש.
המשיבה הינה חברת עורכי דין, הרשומה כדין בישראל. המבקש הינו אדם פרטי, אשר שכר את שירותי של המשיבה לצורך קבלת שירותים משפטיים, הן עבור ענייניו הפרטיים והן עבור החברות השונות שבבעלותו, בהן חברת בועז מאיר הפקות בע"מ.
הצדדים הגיעו להסכמה בדבר מתן שירותים משפטיים לצורך ליווי משפטי של פעילותו האישית של המבקש ושל פעילות החברות שבבעלותו. המשיבה תטען, כי מילאה אחר חלקה בהסכם, כפי שנדרשה עד תום. במסגרת זו ניתן יעוץ משפטי שוטף למבקש באופן אישי, הוקמו חברות חדשות בבעלות המבקש, הוכנו הסכמים שונים להסדר חובותיו האישיים של המבקש, נערכו הסכמים שונים עבור החברות הרשומות על שמו, נוהלה מסכת ענפה של התכתובות בשמו, התקיימו אינספור פגישות הן עם המבקש לבדו והן בנוכחות המבקש וצדדים נוספים, נוהלו מספר תיקים בבתי המשפט בתל אביב ובחדרה, במסגרתם התייצבה המשיבה לדיונים שונים, הוכנו כתבי תביעה, כתבי הגנה, בקשות, תגובות וכו', הכל עפ"י ההסכם.
תשלום שכה"ט בגין חודשים אוגוסט 2003 ועד מרץ 2004 (כולל), שולם ע"י המבקש כמפורט בהסכם.
החל מחודש אפריל 2004, הפסיק המבקש לשלם בגין השירותים המשפטיים השוטפים וזאת, בניגוד מוחלט למוסכם בין הצדדים.
לאור מצג השווא שהציג המבקש, כי החוב ישולם בהקדם, המשיכה המשיבה להעניק לו שירותים משפטיים, עקב האחריות אותה חשה המשיבה, במסגרת השירותים המשפטיים אשר ניתנו על ידה למבקש.
המשיבה פנתה אינספור פעמים למבקש, על מנת שזה ישלם לה את החוב. המבקש התייצב במספר מועדים שונים במשרדי המשיבה, אישר את שיעור החוב והבטיח, כי הנה הוא מייד מתחיל בפרעון החוב.
יוצא אפוא, כי המבקש קיבל שירותים משפטיים מלאים, מבלי לשלם עבורם דבר.