החלטה בתיק א 34079/05

בפניי בקשה לתיקון כתב התביעה, באופן שבו סכום התביעה יעמוד על סך של 85,879 ש"ח ובקשה לצירוף נתבע 2, ניסים דסה ונתבעת 3, חברת ים מותגי גלישה בע"מ, כנתבעים נוספים.

טענות המבקשת

המבקשת הינה חברה פרטית, אשר עוסקת, בין היתר, בשיווק ומכירה של מוצרי הלבשה והנעלה בשוק המקומי בישראל.

נתבעת 3 חברת ים מותגי גלישה בע"מ, ניהלה בזמנים הרלוונטיים לתביעה חנות בדיזנגוף סנטר בתל אביב, לממכר מוצרי הלבשה ומוצרי ספורט.

נתבעים 1 ו-2 היו בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה מנהליה ובעליה של נתבעת 3 ומי שערבים באופן אישי כלפי המבקשת לכל חובות נתבעת 3, מכוח כתבי ערבות אישית מיום 02/04/02 ומיום 12/12/02.

במהלך השנים 2002-2003 סיפקה המבקשת לנתבעת 3 מוצרים, בגינם נותרו הנתבעים חייבים למבקשת סכום נומינלי בסך של 85,879 ש"ח.

כנגד סחורה אשר סופקה לנתבעת 3 על ידי המבקשת, הופקו על ידי המבקשת חשבוניות ובהתאם, חויב חשבון נתבעת 3 בכרטסת אצל המבקשת.

המבקשת פנתה אל הנתבעים פעמים רבות בדרישה כי ישלמו את יתרת  החוב, אולם בפועל התעלמו הנתבעים מדרישות המבקשת ונמנעו מתשלום חובם.

כנגד חלק מסכום החוב המגולם בחשבוניות, מסרה נתבעת 3 למבקשת 4 המחאות משוכות על ידי נתבעת 3, בסך של 10,000 ש"ח כל אחת. בפועל ההמחאות חוללו והושבו למבקשת בלא שנפרעו על ידי הבנק הנמשך, עקב היות חשבונה של נתבעת 3 "מוגבל". 

נתבעת 3 הינה חדלת פירעון והפסיקה את פעילותה ונתבעים  1 ו-2 עושים ככל שניתן, על מנת להתחמק מתשלום החוב למבקשת.

לגרסת המבקשת, נטען כי בינה לבין נתבעת 3 נכרת הסכם, לפיו התחייבה נתבעת 3 לשלם למבקשת את תמורת הסחורה שסופקה לה על ידי המבקשת. נתבעת 3 הפרה את התחייבותה החוזית ונמנעה מלשלם את מלוא התמורה לה התחייבה, כנקוב בכתב התביעה.

נתבעים 1 ו-2 ערבו כלפיה לפירעון מלוא התחייבויות נתבעת 3 וזאת, הן מכוח כתבי ערבות והן מכוח התחייבויות ומצגים בעל פה.

המבקשת הסתמכה על כתבי ערבות הנ"ל והתחייבויות הנתבעים 1 ו-2 ומצגיהם ורק על בסיסם סיפקה את הסחורה, תוך מתן אשראי בפועל לנתבעת 3.

משכך, נתבעים 1 ו-2 חבים בתשלום כל יתרת חובה של נתבעת 3 כלפי המבקשת. 

נתבעים 2 ו-3 הינם בעלי דין, שנוכחותם דרושה לבירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.

צירופם של נתבעים  2 ו-3 ותיקון סכום התביעה, נדרשים על מנת לחסוך מזמנו של בית המשפט ולמנוע את הצורך בניהול הליכים כפולים. כתב התביעה המצוי כיום בפני בית המשפט, מתייחס לפחות ממחצית מחובם של הנתבעים למבקשת ועל מנת לחסוך את הצורך בהגשת תביעה נוספת על היתרה, מבוקש לתקן את כתב התביעה.

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 מתירה תיקון כתבי טענות בכל עת, על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שבאמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין.

גישתם של בתי המשפט לתיקון כתבי הטענות בהתאם לתקנה זו הינה גישה ליברלית, קל וחומר כאשר ההליך מצוי בשלב מקדמי ביותר, כפי שעסקינן במקרה זה.

הדיון בתיק זה נמצא בשלב מקדמי ביותר- טרם הוגש כתב הגנה וטרם התקיים קדם משפט- הרי שלנוכח ההלכה, יש להתיר את התיקונים המבוקשים.

טענות המשיב (להלן נתבע 1)

המשיב מתנגד לתיקון כתב התביעה. טענה ההגנה העיקרית כנגד התביעה השיטרית, טענת זיוף חתימת המשיב. טענה זו "מפילה" את התובענה השטרית, כלא הייתה.