החלטה בתיק א 32968/08

1.         בפני בקשה לתשלום תכוף עפ"י סעיף 5 ל חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

2.         אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות.

3.         התובעת ילידת 1971, מורה לאומנות במקצועה, אם לשתי בנות בנות 8 ו-11 שנים, נפגעה ב"תאונת דרכים" שארעה ביום 11.3.07. התובעת הינה אם חד הורית. עובר לתאונה השתכרה התובעת כ-4,000 ש"ח לחודש וכן קבלה מזונות עבור ילדותיה בסכום של 3,000 ש"ח.

4.         כתוצאה מהתאונה נפגעה התובעת בחלקים שונים בגופה ובעיקר בעקב רגל ימין. התובעת אושפזה במחלקה האורטופדית בביה"ח ברזילי עד ליום 19.3.07. במהלך האשפוז הוצע לתובעת לעבור ניתוח בעקב ימין אולם התובעת היססה ועל כן קובעו הקרסול והעקב בגבס למשך כ-3 חודשים. התובעת שוחררה מביה"ח עם הוראות להמשך מנוחה וטיפול רפואי תוך שהיא מוגבלת בתפקודה וביכולת הניידות.

5.         ביום 16.9.07 הגישה התובעת בקשה לתשלום תכוף שנדונה בפני מותב זה בת.א. 54941/07. טרם הדיון בבקשה שולם לתובעת בחודש דצמבר 2007 סך של 8,500 ש"ח כולל שכ"ט עו"ד.

6.         מאז התאונה לא שבה התובעת לעבודתה. ביום 8.12.07 נבדקה התובעת ע"י הרופאה התעסוקתית ד"ר גורדון אשר קבעה כי התובעת אינה מסוגלת לחזור לעבודתה כמורה, או לכל עבודה הדורשת עמידה ממושכת וזאת למשך לתקופה של כחצי שנה ממועד מתן האישור.

7.         ביום 13.7.08 נבדקה התובעת בשנית ע"י ד"ר גורדון אשר קבעה כי התובעת "... אינה מסוגלת לחזור לעבודתה בתור מורה לאומנות וזאת למספר חודשים הקרובים".

8.         התובעת קיבלה את שכרה על חשבון יתרת ימי המחלה שנצברה לזכותה וזאת עד ליום 16.12.07 וממועד זה, חדלה לקבל שכר ממשרד החינוך.

9.         ביום 4.5.08 וביום 11.7.08 נבדקה התובעת באופן פרטי ע"י פרופ' דן עטר.  בבדיקתו את התובעת ביום 4.5.08 סבר פרופ' עטר  כי יש צורך באיחוי המפרק הסובטרלי לאחר תיקון העמדה אולם המליץ על ביצוע C.T.בטרם  יגבש החלטתו הסופית. ביום 26.5.08 ביצעה התובעת בדיקת C.Tאשר ממצאיה תאמו להערכתו של פרופ' עטר כי יש צורך בביצוע הניתוח לקיבוע המפרק.

10.       לטענת התובעת, טענה שנתמכה באישור בדבר תשלום דמי ביטוח לאומי למל"ל,  הינה נעזרת בעוזרת המבצעת נקיונות הבית ובישולים תמורת סך של כ-600 ש"ח לחודש.

11.       לטענת התובעת, יש לפסוק לה תשלום תכוף בסכום של 40,000 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד וזאת מעבר לתשלום ששולם לה ע"י הנתבעת.

12.       לטענת הנתבעת, אין מקום לפסוק לתובעת תשלום תכוף מהטעמים הבאים: לא הוכח כי התובעת אינה מסוגלת לעבודה; הקבלות שצורפו מתייחסות לתקופה שקדמה לתשלום התכוף ששולם לתובעת; מחודש פברואר חדלה התובעת לקבל טפול רפואי בקופ"ח; אין כל קשר בין הטפולים הפסיכולוגיים אותם החלה התובעת לקבל כשנה וארבעה חודשים לאחר התאונה לבין התאונה; התובעת לא הציגה תיעוד בדבר מצבה הכספי; יכול בהחלט כי לא תיוותר לתובעת כל נכות והתשלום שישולם יהיה גבוה מהתשלום שיפסק לתובעת בסופו של יום.

13.       שוכנעתי כי אכן קיים בסיס לבקשה. מהמסמכים הרפואיים שנערכו ע"י פרופ' עטר עולה לכאורה כי מצבה הרפואי של התובעת טרם התגבש וכי הומלץ לה לעבור ניתוח לקיבוע הקרסול - ניתוח שיש להניח כי יצריך תקופת החלמה של מס' חודשים. ייאמר כי טרם נקבע לתובעת מועד לביצוע הניתוח.

14.       מהאישור הרפואי של הרופאה התעסוקתית עולה לכאורה כי התובעת אינה מסוגלת לחזור לעבודתה. יש להביא בחשבון כי התובעת הינה מורה לאומנות - עיסוק שאינו מתמצה בלימוד פרונטלי תוך כדי ישיבה.

15.       אמנם, התובעת לא צרפה מסמכים מהם ניתן ללמוד על יתרת הכספים העומדת לזכותה בחשבון הבנק שלה אולם, הנני מניח כי אם וככל שיש בידי התובעת חסכונות- עסיקנן  בסכומים פעוטים יחסית נוכח היותה אם חד הורית לשתי בנות.

16.       זאת ועוד, ממכתבה מיום 31.7.08 של העובדת הסוציאלית של המועצה האזורית חוף אשקלון עולה לכאורה, כי התובעת ובנותיה נזקקות למצרכי מזון על מנת שתוכלנה להתקיים.

17.       כאמור, מאז מחצית חודש דצמבר 2007 התובעת אינה מקבלת כל שכר. בנוסף,  נושאת התובעת בהוצאות בסכום של כ-600 ש"ח לחודש עבור עזרה בניהול משק ביתה - סכום וצורך הסבירים בעיניי. הנני מעריך כי צורכי המחיה של התובעת ובנותיה אינם פחותים מהסך של כ- 5,500 ש"ח לחודש. מסכום זה יש להפחית את הסך של 3,000 ש"ח בגין המזונות המשולמים לתובעת עבור בנותיה. על כן, בגין תשלומי העבר זכאית התובעת לתשלום תכוף בסך של 20,000 ש"ח.

18.       כן יש להביא בחשבון את תקופת אי הכושר העתידית הצפויה עד לניתוח ובגינו. סביר להניח כי התובעת תזקק, בתקופה שבסמוך לאחר הניתוח, לעזרת צד שלישי מוגברת מזו לה היא נדרשת כיום. בגין תקופה זו מצאתי כי יהיה זה נכון לפסוק לתובעת, על דרך של אומדנה, תשלום בסכום של 12,000 ש"ח.

19.       לאור האמור לעיל, מצאתי כי יש מקום לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 32,000 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% בצירוף מע"מ .