החלטה בתיק א 32878/06

(בקשה לדחייה על הסף)

1.         זו בקשת דחיית התביעה על הסף ומחמת התיישנות. השאלה העומדת להכרעה היא - האם הגשת תביעה שנמחקה מחמת אי תשלום אגרה - עוצרת את מירוץ תקופת ההתיישנות.

הרקע לבקשה

2.         בתיק העיקרי, הוגשה תביעתו הכספית של המשיב, לדמי נזק, בסך של 1 מליון ש"ח. לטענתו, נכרת ב-1996 הסכם בינו לבין בנק הספנות, שנרכש לימים ע"י בנק הפועלים, לפיו נטל המשיב מהבנק אשראי לרכישת יחידות בקרן הנאמנות ספנות כר"מ, וזאת כנגד הסכמת הבנק ליתן לו אשראי לצורך פעילות עצמאית, בשוק המעו"ף.

3.         על פי ההסכם ולביצועו, נפתחו בבנק ביום 22 באפריל 1996, שני חשבונות על שם המשיב, חשבון אחד- לצורף פעילות המעו"ף. חשבון שני - לצורך רכישת יחידת הקרן.

4.         כבר באותו יום רכש הבנק בשם המשיב יחידות של הקרן. טוען המשיב כי בנק הספנות מנע ממנו לעשות שימוש באשראי המעו"ף, ואף מכר ללא הרשאה וללא אסמכתא ממנו יחידות הקרן בקרן הנאמנות בספנות כר"מ.

5.         לטענת המשיב, מעשיו ומחדליו אלה של הבנק, מהווים הפרת הסכם, ואף עולים כדי התניית שרות בשרות, הטעייה רשלנות, ניהול מו"מ בחוסר תום לב והפרת חובות חקוקות.

6.         בגין כל אלה, תובע המשיב את נזקיו, המתבטאים בהפרש בין ערכן הנטען של יחידות הקרן, לבין סכום אשראי היחידות - נכון לפברואר 2000 וברווח שהיה מפיק - אילו הועמד לשימושו אשראי המעו"ף בתקופה שמיום 1 באפריל 1996, ועד ליום 2 במרץ 2000 (נספח ה' לתביעה).

7.         טוענים המבקשים, כי בהתאם לסעיף 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958, תקופת ההתיישנות של תביעה, מתחילה ביום שבו נולדה עילתה. טוענים המבקשים כי אליבא דמשיב, ההסכם נכרת לכל המאוחר ב22 באפריל 1996, מועד בו הוחל בביצועו, עת נפתחו בבנק שני החשבונות, הועמד אשראי היחידות, ונרכשו יחידות הקרן על שם המשיב.

8.         עוד טוענים המבקשים, כי על פי העתקי התכתבות בין המשיב לבנק, שצירף המשיב לבקשתו לפטור מן האגרה - (בבש"א 12736/00) עולה שביום 8 באוקטובר 1996, דרש הבנק מן המשיב לפרוע את יתרת החובה בחשבון היחידות, ובעקבות זאת העלה בהתכתבות את הטענות נשוא התביעה כאן. לפיכך טוענים המבקשים כי תביעתו של המשיב מתייחסת לאירועים שאירעו בשנת 1996, ועל כן התביעה התיישנה עוד ביום 5 באוקטובר 2003, (ולכל המאוחר בדצמבר 2003).

9.         אשלים ואומר - בחודש פברואר 2000, הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בתל אביב, תביעה לדמי נזק, בגין אותם מעשים ומחדלים המיוחסים בתביעה זו לבנק הספנות בע"מ ולמשיב 2, מנכ"ל הבנק לשעבר.

10.       התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי, נמחקה, ולא התבררה מעולם, לאחר ש-4 בקשות חוזרות שהגיש המשיב לפטור אותו מתשלום אגרה בגינה, וכן ערעורו, ובקשתו לקבלת רשות לערער על פסק הדין - נדחו.

11.       אין חולק כי עילות התביעה נולדו ב22 אפריל 1996, השאלה היא אם כן - האם יש בתביעה הקודמת שהוגשה בפברואר 2000 לבית המשפט המחוזי כדי למנוע את דחיית התובענה דכאן, שהוגשה ביום 29.5.2006, עקב התיישנות.

12.       לשיטתו של המשיב: אין למנות את פרק הזמן שחלף מאז 6.2.2000 (מועד הגשת התביעה בבית המשפט המחוזי) ועד למתן ההחלטה בבר"ע 3031/03 ביום 10.07.2003 - פרק זמן של שלוש שנים וחמישה חודשים, במהלכם יודעים המבקשים ויודע המשיב על עילות התביעה שלו והוא מבקש להביאן להכרעה שיפוטית.       

13.       על פי טיעונו זה של המשיב:

            מיום היוולד עילת התביעה 22.4.1996 ועד למועד הגשת התביעה בבית המשפט המחוזי ב6.2.200 חלפו 46.5 חודשים; אין למנות את התקופה מיום הגשת התביעה בבית המשפט המחוזי ועד למועד מתן ההחלטה בבר"ע - 3031/03 דהיינו - שלוש שנים וחמישה חודשים.

            לאחר מכן יש למנות את המשך מירוץ ההתיישנות מיום 10.07.2003 - מועד מתן ההחלטה בבר"ע ועד ליום הגשת התביעה כאן - 29.05.2006 שהם 34.5 חודשים. על פי חישוב זה חלפו בסה"כ 81 חודשים, ועל כן התביעה לא התיישנה, על פי מניין החודשים שבסעיף 5 (1) לחוק ההתיישנות תשי"ח - 1958, שהם 84 חודשים.

14.       עיקר טענתו של המשיב לדחיית טענת ההתיישנות, סומכת על נפקותה של תקנה 13 (ו') לתקנות בית המשפט (אגרות) תשמ"ח - 1987, שלשונה:

"לא שולמה אגרה תוך הזמן שנקבע כאמור בתקנת משנה (ד'), רשאי בית המשפט למחוק את ההליך, ויראו את ההליך כאילו לא הוגש, או להאריך את הזמן לתשלום האגרה או השיעור אם נמצא טעם מיוחד לכך". (פורסם בק.ת 5069 מיום י"ט כסליו תשמ"ח - 10 דצמבר 1987).