א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
32691-05
13/11/2005
|
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל
|
- נגד - |
התובע:
אגודת השומרים בע"מ עו"ד בר לב עופר
|
הנתבע:
אוטו דרים בע"מ עו"ד אגבריה מג'די
|
החלטה |
בפניי בקשת רשות להתגונן,תביעה כספית על סך של 13,514 ש"ח.
טענות המבקשת
לטענת המבקשת, המשיבה לא בצעה את עבודתה כראוי. לטענתה, בעקבות אירוע הגניבה שאירע בשעות בהם שומר המשיבה אמור היה להיות בשטח, עלה החשד שהמשיבה לא שלחה באופן יומי וקבוע שומר מטעמה כפי שהתחייבה כלפי המבקשת.
גם במקרים בהם סיפקה המשיבה שירותי שמירה , שירותים אלו היו שירותי שמירה רשלניים , לקויים אשר בעקבותם נגרמו למבקשת נזקים כבדים.
המבקשת טוענת כי המשיבה לא עמדה בהתחייבויותיה, לא סיפקה שירותי שמירה למבקשת באופן קובע ומוסכם ובזמנים שהמשיבה שלחה מטעמה שומר או נציג, הם לא ביצעו את עבודתם כראוי ואפשרו לגנבים לפרוץ למקום ובכך נגרם למבקשת נזק כבד.
הגניבה אירעה עת שהיה השומר במקום- במידה והיה שם, אך בשל רשלנותו וכישלונו בביצוע משימתו הגנב הצליח לפרוץ למקום, לנפץ את שמשות הרכבים שהיו במקום ולגנוב מהם את מערכות השמע.
המשיבה כשלה כשלון חרוץ בביצוע מטלות השמירה, ובכך למעשה התרשלה.
לטענת המבקשת, יש להניח כי בזמן הפריצה עלו רעשים כתוצאה מניפוץ שמשות, דבר אשר יש בו להעיד על הרשלנות הרבתית והבוטה של המשיבה או מי מטעמה.
בעקבות מעשה הגניבה נפגעו מוניטין המבקשת ושמה הטוב, שכן המבקשת נודעה ביוקרת שירותיה.
טענות המשיבה
המשיבה הינה חברה הרשומה כדין, המעניקה שירותי שמירה ואבטחה ברחבי הארץ. המשיבה סיפקה למבקשת שירותי שמירה, בגינם נותרה המבקשת חייבת למשיבה את סך סכום התביעה.
על אף דרישות המשיבה לתשלום החוב , לא שילמה המבקשת את חובה למשיבה.
המבקשת מחויבת לשלם למשיבה את החוב, בגין השירותים שביצעה עבורה המשיבה, מכוח דיני החוזים ומכוח דיני עשיית העושר ולא במשפט.
דיון
הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשותיו של הנתבע, ע"י ביהמ"ש בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של הנתבע, אלא אך לבחון האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של הנתבע יחד עם חקירתו הנגדית
הגנה לכאורה בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה.
ע"א 2418/96 כלפו (ישראל) בע"מ נ. בנק למסחר בע"מ פד"י מז (5) עמ' 133
ע"א 478/73 אנגלנדר נ. אשכנזי, פד"י ל(3) 437
ע"א 544/81 ,604 מנחם קיהל בע"מ נ. סוכנו. המכוניות לים התיכון בע"מ, פד"י לו (3)518
לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה כי הנתבע דובר אמת, אא"כ נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית, במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם הנתבע (הגנת בדים) ואשר כל מטרתן נועדו ע"מ למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר.
אין ביהמ"ש נדרש, בשלב זה, כחלק מהאלמנטים המשפיעים על הכרעתו, למשקלן ומהימנותן של הראיות ובנוסף, בשלב זה על ביהמ"ש לייחס את מלוא המהימנות לגרסתו של הנתבע אשר לא נסתרה לחלוטין בחקירתו הנגדית על ידי בא כוח התביעה.
כך נתבע, אשר מבקש רשות להגן חייב להיכנס לפרטי העובדות ואין סיפק בידיו להישען ולהעלות אך רמזים וחשדות ללא כל בסיס ראייתי, תצהיר מעיין זה או כזה המנוסח באופן כוללני החסר פרטים רלוונטיים וחיוניים להבהרת נושא ההגנה אינו יכול לשמש בסיס לקבלת רשות להגן
(ע"א 543/86, ע"א 424/86).
מן הכלל אל הפרט