החלטה בתיק א 32445/06

בפניי בקשה לדחיית תובענה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.

רקע

כמפורט בכתב התביעה, התובע 1 היה הבעלים הרשום של מכונית מס' 5787984, וזאת מתאריך 19.2.95 ועד לתאריך 29.6.00.
בחודש יוני ,2005 קבל התובע 1 לביתו מסמך אזהרה מהנתבעת 1, לפיו נתנה "אזהרה בטרם ביצוע בפועל" והודעה על ביצוע פעולה בכוח בגין חוב בסך 2,496.5 ש"ח.
התובע 1 פנה לנתבעת ,1 בבקשה לקבל פירוט באשר לרכב נשוא החוב ומועד דו"ח החניה וכן טען להתיישנות.

הנתבעת 1 לא השיבה למכתבו של התובע 1 וביום 30.11.05 נגבה מחשבונם של התובעים בגין קנסות חניה סכום של 1,311.51 ש"ח. כן הוטל עיקול על חשבונם של התובעים בסך 2,332 ש"ח בגין קנסות חניה.

לאחר בירור אצל הנתבעות, החליטה הנתבעת 1 להורות על ביטול שני דו"חות חניה שנרשמו לרכב נשוא לוחית רישוי מס'  7154108 , לאחר שהתברר כי התובע 1, אינו הבעלים של הרכב הנ"ל.

לטענת התובע 1, הנתבעות לא שלחו לו דו"חות חניה בנוגע לרכבו, בדואר רשום והנתבעות אף טרם המציאו לתובעים, צילום מאישור על משלוחם של הדו"חות בדואר רשום.
עוד נטען, כי העבירות התיישנו ולא היה מקום לפעול לגביית קנסות

בנוסף, נטען  כי הנתבעות זלזלו בתובעים,  נהגו כלפיהם בחוסר יושר ובחוסר תום לב וגרמו לעוגמת נפש.

כן נטען, כי הנתבעות פעלו בזדון או בחוסר אכפתיות או ברשלנות וכי הנתבעת 1 אחראית כמעביד וכשולח למעשיה ומחדליה של הנתבעת 2.

בתביעה זו מבקשים התובעים כי בית המשפט יצהיר, כי התובע 1 אינו חייב לנתבעת 1 סכום כלשהו בגין קנסות  בתיק העירייה בגין עבירות חניה מתאריכים 7.10.99, 5.10.99, 16.10.99 ו- 5.11.99 ושהעבירות דנן התיישנו.

כן מבוקש להצהיר כי הנתבעת 1 ניסתה, שלא כדין, לגבות מהתובע 1 קנסות שלא הגיעו ממנו אלא מאדם אחר, ולהורות על הסרת העיקול במכונית התובעים.