החלטה בתיק א 31604/04

זו בקשה לסילוק התביעה על הסף.

בתיק העיקרי ת.א. 31604/04 הגישה המשיבה תביעה כספית נגד המבקש על סך 1 מליון ש"ח בטענה כי היו לה למשיבה בטחונות ראויים ועל כן הייתה צריכה לשלם ריבית נמוכה מזו ששילמה בפועל.

וכן, טענה כי הבנק כפה על המשיבה ומנהליה לפתוח תוכניות חיסכון לצורך הגדלת הביטחונות בחשבון , וכאשר חלק מהתוכניות הגיעו לסיומן, חייב המבקש לרכוש בכספי הפדיון קרנות של הבנק, כפרה על מנהל המשיבה ובני משפחתו לרכוש קרנות נאמנות של הבנק,וחייב בריבית גבוהה מן המוסכם.

בבקשתו טוען המבקש כי עילות התביעה התיישנו, וכי לא קיימת כל זיקה בין המשיבה לבין טענותיה בתביעה.

אין חולק כי העילות המצויות בתביעה ובחוות דעת שצורפה לה ככל שנתרחשו או החלו - קודם ליום 3.4.97 התביעה הוגשה ביום 4.4.04.

טוענת המשיבה כי רק לאחר שערכה בדיקה עלו וצצו נוהג הבנק ואופן פעילותו בחשבון, וכי המשיבה ומנהליה לא היו יכולים לגלות את המעשים שבוצעו בחשבון , על אופיים הבעייתי לכאורה, בלא פנייה למומחה לשם ביצוע סריקה מקיפה של החשבון. לטענת המשיבה רק כך נתחוור לה לראשונה כי הבנק חייב לה סכומים ניכרים בגין ריביות חריגות, חיובי עמלה ביתר, וחסכונות שכפה עלייה , ונזקים שנגרמו לה.

טוענת המשיבה כי היום שבו נולדה עילת התביעה הוא היום בו מתגבשות העובדות המזכות את התובע בקיום החיוב כלפיו, על ידי הנתבע.

בענייננו טוענת המשיבה העובדות התגבשו החל מהיום בו פסקה "ההשקעה" מול האשראי, ונפסק הרצף של ההשקעות המתחלפות.

לטענתה רק במועד זה התגבשה תחילת הידיעה של המשיבה בדבר נזק.

זאת הצליחה לעשות רק המומחית אותה שכרה המשיבה כדי לבחון את שווי השקעותיה , וגם זאת לא הסתיים עד עתה בשל חסרון במסמכים.

דיון

סעיף 8 לחוק ההתיישנות תשי"ח - 1958 קובע לאמור:

"נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה".

בתצהירו התומך בבקשה , מעיד מר אבי עזריה:

"אנחנו לא הבנו את התעלולים שעושה הבנק בחשבון שלנו , ואיך נגרמים לנו הנזקים, הן לעניין ריביות והן לעניין ההשקעות ששועבדו מול האשראי. במהלך שנת 91 ושנת 92 פנו מהנהלת הסניף אל מנהל התובעת אל אחיו ואביו וביקשו ודרשו מהם להפקיד בהוראות קבע כספים לקרנות נאמנות , לכל אחד מהם הוצע לקבל הלוואה של 100,000 ש"ח למטרת רכישת קרנות נאמנות של בנק הפועלים... התובעת לא רצתה לעשות כן... למרות זאת הופעל מכבש של לחצים עליי , וחויבנו למעשה ליטול הלוואות.... התנהגות הבנק הביאה למצב בו הבנק פעל והחזיר שיקים שנמשכו לטובת ספקים שונים בלא עילה כדין, ובניגוד למוסכם כתוצאה מכך , נפגע מעמדה של התובעת בשוק, ונוצר מצב בו ספקים העלו מחירים, הקשיחו מדינות האשראי, הביאו לפגיעה כלכלית בתובעת... הגם שידענו על ביצוע השקעות לצד אשראי, לא היינו מודעים ולא ידענו כלל ועיקר כי מדובר ברווח עצום לבנק, שנובע מתוך חשבון החברה.. אנחנו גילינו את הבעיות בחשבון ושסידרו אותנו רק בשנת 2002 לאחר פגישה עם חברת נצרים, ולאחר שהתחילה להתנהל בדיקת החשבון... רק לאחר הבדיקה הבנו כמה סידרו אותנו לאורך שנים , ומאותו רגע לא עיכבה התובעת את התביעה".

טוענת המשיבה כי בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות - סעיף ההתיישנות שלא מדעת , כי אין מקום לקבל את טענת ההתיישנות , באשר כתב התביעה מכיל עובדות שלא היו ידועות למשיבה , ולא יכולות היו להיות ידועות לה בזמן אמיתי.

כאמור טענה זו נתמכת בתצהירו של מר אבי עזריה  בו נטען כי לאחר שהועברו מסמכי הבנק למומחה , התגלו להם העובדות הרלוונטיות.

אין חולק כי תקופה התיישנות לתביעות כספיות היא בת 7 שנים על פי סעיף 5 לחוק ההתיישנות.

המחלוקת בין הצדדים נטושה בשאלות מהו המועד הנכון לבחור כתחנת יציאה למניין השנים, לצורך קביעת ההתיישנות, קרי מועד היוולד העילה ובמידה וחלפו 7 שנים ממועד זה , האם יש מקום להתחיל את המניין ממועד מאוחר יותר וזאת על פי אחד הטעמים המוכרים בחוק להארכת תקופת התיישנות.